ד"ר שני נדב אליהו

הפקולטה למדעי החיים

סיימתי את לימודי הדוקטורט בבר- אילן תחת הנחייתו של פרופ' ירון שב-טל (אצלו הייתי גם בתואר שני במסלול פסגות- מצויינות). בלימודי הדוקטורט שלי חקרתי את גרעין התא תחת הדבקה ויראלית בוירוס ההרפס. במחקר מצאנו קשר בין גופיפים גרעיניים יחודיים לבין ביטוי הגנים של הוירוס בתוך הגרעין, ואיך למעשה מנצל הוירוס את המבנים הקיימים בגרעין לצורך קידום תהליך ההדבקה והתרבותו. העבודה התפרסמה לאחרונה בכתב העת PNAS. אני בע"ה מתכננת להתחיל את הפוסט-דוקטורט במכון המחקר של ביה"ח Cleveland Clinic בארה"ב, שם אעסוק בחקר סרטן שחלות ומולקולות RNA ייחודיות המתבטאות בסרטן זה.

ד"ר סאמר איוב

הפקולטה לרפואה

"בדוקטורט שלי באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' מיטל גל-תנעמי, חקרתי את הקשר בין HCV ל-SARS-CoV-2. גילינו כי הדבקה בHCV מעלה את רמת הרצפטור המשותף לשני הנגיפים בתאי הכבד, מה שיוצר 'הדבקה כפולה' ומסביר את ההחמרה הקלינית בחולים אלו – תגלית בעלת השלכות טיפוליות וקליניות רחבות.
כיום, כחוקר פוסט-דוקטורט במעבדת פרופ' אלכסנדר פלוס בפרינסטון, אני ממשיך לחקור נגיפים הפאטוטרופיים(מדביקי כבד) על ידי יישום כלים של הנדסה גנטית ומודלים חיים (In vivo) כדי לחקור את מנגנונים סרטניים שנרגמים על ידי נגיף ה-HBV.

ד"ר יעל משעני-אובל

התוכנית לפרשנות ותרבות

ד״ר יעל משעני־אובל היא בלשנית וחוקרת שיח המתעניינת בשאלות פילוסופיות, חברתיות ותרבותיות מזווית חקר שפת היום־יום. בעבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בהנחיית ד״ר דורית למברגר בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן, היא בחנה כיצד חקר משמעות בשפה יכול להאיר את חקר כינון משמעות בחיים. את מחקר הפוסט־דוקטורט שלה היא תבצע ב־Dartmouth College בארה״ב. במסגרת מחקר זה היא תבחן כיצד אנשים מעניקים משמעות למקום שבו הם חיים, באמצעות השוואה בין תפיסות ״התקשרות למקום״ (place attachment) בקרב תושבי מערב ירושלים לעומת תושבי מזרח העיר.  

ד"ר דני אדמסו

התוכנית לפרשנות ותרבות

ד"ר אדמסו השלים את הדוקטורט בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' לירן רזינסקי. עבודת הדוקטורט הבין-תחומית שלו עסקה בהיסטוריה התרבותית של הציונות ובחקר החברה הישראלית. במסגרת זו בחן את מערכת היחסים ההיסטורית בין התנועה הציונית, ובהמשך גם מדינת ישראל, לבין יהודי אתיופיה לאורך כ-160 השנים האחרונות, דרך שאלות של אחרות, שחורות, יהודיות וציונות. ספרו החדש באנגלית, המתפרסם בשנת 2026 בהוצאת דה גרויטר, עוסק אף הוא בזיקות שבין שחורות, יהודיות, ציונות וחברה בישראל. מחקרו הנוכחי, "ישראל במרחב אפרו-לבנטיני", אשר זיכה אותו במלגת הפוסט-דוקטורט, עוסק בשאלות של ידע, רציונליות, שייכות, תרגום וסמכות, ומציע קריאה מחודשת של החברה הישראלית מנקודת מבט של אפיסטמולוגיה של הדרום הגלובלי ומודרניות לימינלית.

ענת רייף

הפקולטה למדעי החיים

סיימתי את לימודי הדוקטורט במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' איתי קורן. במחקר הדוקטורט שלי חקרתי כיצד התא מזהה ומפרק חלבונים פגומים, וגיליתי מנגנונים חדשים החיוניים לתפקוד התקין של תאי הגוף. חשפתי גם כיצד שיבושים במנגנונים אלו עלולים להוביל להתפתחות מחלות, ובהן סרטן. את ממצאי המחקר פרסמתי בשני מאמרים כמחברת ראשונה בכתבי העת המובילים Nature Communications ו-Nature Chemical Biology,והצגתי את מחקריי בכנסים בינלאומיים בתחום. את מחקר הפוסט-דוקטורט שלי אני מתכננת לבצע באוניברסיטת הרווארד, שם אחקור ואפתח אסטרטגיות טיפוליות חדשניות המבוססות על גיוס מערכת הפירוק התאית להסרת חלבונים פגומים הגורמים למחלות. במסגרת המחקר אבחן מדוע תאים סרטניים מפתחים עמידות לטיפולים אלו וכיצד ניתן למנוע זאת. אני נרגשת מאוד לקראת תחילת הפוסט-דוקטורט, ובטוחה שזו תהיה חוויה מהנה, מלמדת ומאתגרת, שתאפשר לי לרכוש כלים וידע להקמת מעבדת מחקר עצמאית בעתיד.

תמר אזרד ליבוביץ

הפקולטה למדעי החיים

תמר אזרד ליבוביץ מסיימת בימים אלה את לימודי הדוקטורט שלה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית ראש בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראיה, פרופסור יוסי מנדל. 

עבודת הדוקטורט שלה, תחת הכותרת "כלים חדשים לטיפול במחלות ניוון רשתית", עסקה בתחום של מדעי הרשתית ושחזור ראיה לחולים המתעוורים כתוצאה ממחלות ניוון רשתית. במסגרת לימודיה תמר פיתחה מודל ייחודי, הGCaMP-RCS, המאפשר מחקר מעמיק בנושא של שחזור ראיה והדמיה ייחודית של איכות הראיה המתקבלת לאחר הפעלה חשמלית של הרשתית. בנוסף, היא עסקה באתגר של הובלת תרופות לתוך העיין באמצעות ננו-חלקיקים ואף היתה שותפה בפרוייקט השתל ההיברידי, שתל ייחודי פורץ דרך שפותח במעבדה של פרופסור מנדל. בזמן זה זכתה תמר במספר פרסים - פרס ההרצאה הטובה ביותר שהוצגה בכנס האגודה הישראלית לחקר העיין והראיה (ISVER) בשנת 2024, פרס על שיתוף פעולה מחקרי מצטיין יחד עם הדוקטורנטית יעל שא-נס בלייברג, המעבדה של פרופסור שלמה מרגל מהמחלקה לכימיה, ואף במלגת הצטיינות מהמכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים (BINA) באוניברסיטת בר אילן.

בפוסט-הדוקטורט שלה תמר מתכננת להמשיך ולחקור את הרשתית, בדגש על שחזור ראיה במחלות ניוון רשתית, תוך שימוש בכלים מתקדמים של עריכה גנטית, אורגנואידים וטיפולים גנטיים. 

תמר מספרת שהחזון של השבת ראיה לחולים במחלות ניוון רשתית עומד לנגד עיניה מידי יום, כאשר היא מגיעה למעבדה וההבנה שהמטרה החשובה הזו יכולה לשנות את חייהם של רבים ברחבי העולם נותנת משמעות גם ברגעים המאתגרים שמלווים את חיי המחקר.

ד"ר סתיו שופן - ביטון

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

ד"ר שופן- ביטון סיימה את לימודי הדוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' נסים ליאון ופרופ' חזקי שהם. עבודת הדוקטורט שלה עסקה במשמעויות ובחוויות השבת בחברה היהודית בישראל, וזיכתה אותה במלגות ובפרסים מטעם מרכז ארגוב לחקר ישראל והעם היהודי, ה-JBSS (Judaism Based Social Sciences) והסוכנות היהודית.
את מחקר הפוסט-דוקטורט שלה תבצע באוניברסיטת קיימברידג'. במסגרת מחקר זה תבחן את חוויות השבת וסוף השבוע של יהודים ויהודיות בבריטניה, במטרה לברר האם – ועד כמה – הלאומיות הישראלית משתלבת ואף מעצבת את חוויית השבת ותודעת הזמן היהודי בסוף השבוע.

ד"ר ורוניקה ליון

התוכנית ללימודי מגדר

ד"ר ורוניקה ליון, סיימה את מחקר הדוקטורט בנושא תנועות שלום בהובלת נשים בישראל, בהנחיית פרופ' אורנה ששון-לוי וד"ר גילי הרטל, במסגרת מלגת הנשיא לדוקטורנטים.ות מצטיינים.ות. ורוניקה היא בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בלימודי מגדר מאוניברסיטת וינה. במהלך לימודיה זכתה בפרס וולטר לבך למחקר בנושא דו-קיום יהודי-ערבי (2023) ובפרס בר סימן טוב לחקר השלום והסכסוך הישראלי-ערבי מטעם האגודה הישראלית ללימודים בינלאומיים. בין מאמריה: “Between Peripherality and Privilege: ‘Women Wage Peace’ as a Case Study of Intersectionality Practices in Women’s Movements” שפורסם ב־Social Politics (2024) ו־“‘Peace can only come wrapped in the Israeli flag’: Navigating Multiple Frames in an Intersectional Women’s Peace Movement” שפורסם ב־Mobilization (2025).
את מחקר הפוסט-דוקטורט שלה תבצע באוניברסיטת ניו יורק, שם תערוך מחקר השוואתי על תגובות מגדריות של תנועות מחאה לשינויים פוליטיים חיצוניים, ביניהם מחאת הדמוקרטיה 2023 ומלחמת ישראל-חמאס שלאחר השבעה באוקטובר.

ד"ר קלרה פרידמן

המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית

ד"ר קלרה פרידמן חוקרת בתחום הבלשנות, עם דגש על התפתחות שפתית של אנשים שדוברים 3+ שפות. לאחר שסיימה דוקטורט באוניברסיטת בר אילן בהנחייתה של פרופ' נטליה מאיר, קלרה נוסעת בשנה הבאה לגרמניה להמשיך לחקור רב-לשוניות באוניברסיטת קונסטנץ. השאלות המחקריות המעסיקות אותה קשורות לשינויים קוגניטיביים הנובעים מרכישת שפות נוספות ולהבדלים מוחיים בין דוברים דו-לשוניים לרב-לשוניים, בשאיפה לעדכן את מודלי המוח הנוכחים המבוססים לרוב על דו-לשניות בלבד. אחרי הפוסט-דוקטורט קלרה מצפה לחזור לישראל - מקום מעולה לחקר רב-לשוניות- ולבנות כאן קריירה מחקרית.

ד"ר נטלי שפירא

המחלקה למדעי המחשב

אני חוקרת אספקטים קוגנטיבים ופסיכולוגים של בינה מלאכותית. בפרט כרגע מחקריי מתרכזים במכניזמים לביצוע משימות תאוריית התודעה של מודלי שפה גדולים.

ב2016, בזמן שהייתי חוקרת במעבדות המחקר של יבמ, השתתפתי בתחרות "האתגר הגדול הבא". הצעת המחקר שלי הייתה לפתח את ה"מיינד" של הבינה המלאכותית מתוך אמונה שזו הדרך להיטיב עם האנושות. ההצעה הייתה פורצת דרך, מדע בדיוני בר השגה ונבחרה ע"י מיטב חוקרים לייצג את ישראל. אני מתרגשת שזכיתי להגשים את הצעדים הראשונים של החזון הזה במהלך שנות הדוקטורט בין כותלי ביתי האקדמי, בבר אילן.

כעת בפוסטדוקטורט באוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון, אני ממשיכה את העשיה, להעמיק את המחקר, נתמכת ובהנחיית פרופ' דיויד באו, מוקפת בחוקרים מהשורה הראשונה בתחום, לרשותי מעבדה עם ציוד מתקדם ולצידי סטודנטים למחקר עם חזון דומה לשלי ואני מלאת תודה.

ד"ר אריאל אשכנזי

הפקולטה להנדסה

מחקר הדוקטורט שלי, בהנחיה משותפת של הפרופסורים דרור פיקסלר ואליהו כהן, עסק בטכנולוגיות אופטיקה קוונטית, ובשיטות ליצירה, גילוי ושימוש בפוטונים שזורים רחבי-פס. פיתחתי בו כלים לתיאור תהליכים לא-ליניאריים שבבסיס היתרון הטכנולוגי של שיטות אלו. במחקר הפוסט־דוקטורט במכון ללימודים קוונטיים של אוניברסיטת צ'פמן, אעמיק בחקר אינטראקציות אור קוונטי לא-ליניאריות, ואוביל פיתוח יישומים חדשניים. המחקר ישלב מודלים תאורטיים, סימולציות נומריות וניסויים, ויתמקד בתופעת הסופר־אוסצילציות ובפוטנציאל שלהן לטכנולוגיות קוונטיות מתקדמות.

ד"ר רוויד שלש

הפקולטה למדעי החיים

המדע עבורי הוא הרבה יותר מתחום מקצועי, הוא מסע אינסופי של גילוי, חקירה והתבוננות עמוקה בעולם שסביבנו ובעיקר בזה שבתוכנו. זה מרחב שבו כל תגלית פותחת דלת לעולמות חדשים, מעלה שאלות חדשות, ומעניקה הזדמנות אמיתית להשפיע על חיי אדם ולקדם את הידע האנושי.

אני נוסע להשתלמות פוסט־דוקטורט ב NIH/NIA (המכון הלאומי לחקר ההזדקנות) בארה"ב, שם אתמקד בגילוי מנגנונים מולקולריים הקשורים להזדקנות של כלי הדם, ובפיתוח אסטרטגיות לשיפור תפקוד הלב וכלי הדם באוכלוסייה מזדקנת.

אחת המטרות המרכזיות שלי היא לבסס נישה מחקרית ייחודית שתתרום להבנה מעמיקה יותר של תהליכי ההזדקנות, תוביל לגילויים משמעותיים ותשפיע על בריאות הציבור בישראל ובעולם. עם שובי לארץ, אני שואף להקים קבוצת מחקר עצמאית, להכשיר את דור החוקרים הבא, ולקדם את המדע המקומי.

וכבן לחברה הערבית הישראלית, חשוב לי במיוחד לשמש דוגמה ולהוות השראה לדור צעיר של חוקרים וחוקרות. אני מאמין עמוקות שלחברה הערבית יש מקום מרכזי בעשייה המדעית בישראל, וששילוב אמיתי הוא לא רק צורך חברתי, אלא מנוע למצוינות, לחדשנות ולהתקדמות של כולנו.

ד"ר יארא נאסר

המחלקה לפסיכולוגיה

ד"ר יארא נאסר, פסיכולוגית חברתית-התפתחותית, השלימה את לימודי הדוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן וממשיכה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ליידן בהולנד.
מחקרה מתמקד בפיתוח ויישום התערבויות פסיכו-חברתיות להפחתת הטיות ושיפור היחסים בין יהודים לערבים בישראל, עם דגש על ילדים. במסגרת הפוסט-דוקטורט תוביל ד"ר נאסר שיתופי פעולה חדשניים לבחינת השפעת התערבויות פסיכו-חברתיות על יחסי קבוצות מיעוט ורוב בישראל ובהולנד.
שהותה בליידן תעשיר את פרספקטיבת המחקר שלה ברמה בינלאומית. עם שובה לישראל, היא מתכוונת לקדם מחקר וחדשנות, לטפח סובלנות והכלה חברתית, להוות מודל לחיקוי לנשים ערביות באקדמיה ולעודד השתלבות נשים ערביות באקדמיה ובמנהיגות.

ד"ר מונא עבד אלראזיק

המחלקה לבלשנות ולספרות אנגלית

ד"ר מונא עבד אלראזיק היא קלינאית תקשורת וחוקרת בתחום השפה והקוגניציה בקרב ילדים עם אוטיזם. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת התוכנית לבלשנות במחקר קליני, במחלקה לבלשנות ולספרות אנגלית. את המחקר ערכה בהנחיית פרופ’ נטליה מאיר ופרופ’ אלינור סייג'-חדד. עבודתה התמקדה בפרופילים לשוניים של ילדים דוברי ערבית-פלסטינית חד-לשוניים עם אוטיזם, תוך בחינה של תתי-קבוצות של ילדים עם וללא לקות שפה נוספת.

בשנה הקרובה תצא מונא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ניו (NYU) , שם תחקור את הבנת המילים בקרב ילדים אוטיסטים חד-לשוניים ודו-לשוניים. המחקר ישלב שאלוני הורים עם שיטות ניסוי מבוססות מעקב אחר תנועות עיניים (eye-tracking) .עם שובה לישראל, מתכננת מונא להמשיך ולפתח מחקר קליני בשפה הערבית, המתמקד בממשק בין שפה לקוגניציה בקרב ילדים אוטיסטים חד-לשוניים ודו-לשוניים מתוך שאיפה לגשר בין תיאוריה לפרקטיקה, ולהפוך תובנות מחקריות לכלים יישומיים בעולם הקליני.