בהקשר זה במחקריי אני מתמקד באירועי מדיה, ובעיקר בתחרות האירוויזיון, כזירה שבה תרבות פופולרית, לאומיות ופוליטיקה נפגשות ומתנגשות. מתוך תפיסה של התקשורת כזירה היברידית, שבה הגבולות בין חדשות ״קשות״ ל״רכות״ מיטשטשים, אני בוחן כיצד אירוע שנתפס מסורתית כבידורי וקליל מקבל משמעויות ציבוריות כבדות משקל בתקופות של שגרה, משבר, מתיחות וקונפליקט. במחקר אמפירי אחד שלי בתחום זה, שהתבסס על שילוב של ניתוח כמותי ואיכותני של פריטי עיתונות מאתרי חדשות מרכזיים, ניתחתי את מסגורו החדשותי של האירוויזיון בשנים 2023–2025 על רקע מלחמת חרבות ברזל. הממצאים הצביעו על פוליטיזציה מואצת של חדשות רכות סביב התחרות: המסגור הפוליטי בסיקור זינק מ־13.7% בשנת 2023 לשיא של 61.4% בשנת 2024, ונשאר גבוה גם בשנת 2025 (48.6%), לצד המשך נוכחות של מסגרות סיקור סנסציוניות, רכילותיות ואסקפיסטיות. באופן הזה, האירוויזיון מתגלה במחקריי לא רק כמופע בידורי ״חד פעמי״, אלא כמרחב מתמשך של עיבוד סמלי של מתחים קולקטיביים, שבו נידונות זהויות פוליטיות ולאומיות דווקא דרך שפה של תרבות פופולרית.