סילבוס - קורס "השפעות החוויה הצבאית בעת השיבה הביתה"

מטרת הקורס ותיאורו:

להעלות את  הידע ומודעות להשפעות חוויות צבאיות, תוך דגש על תיקוף השפעת חוויות שירות לא פתורות על הרווחה הנפשית ואיכות החיים. כמו כן, יינתנו כלים פרקטיים לשיפור הרווחה הנפשית והתמודדות עם השפעת החוויות על חיי היום יום בדגש על המעברים בין שירות צבאי מתמשך לחזרה לאזרחות. אחת התופעות הנפוצות בקרב חיילים וחיילות הנושאים חוויות שירות מורכבות הינה תחושת הבדידות. על מנת להתמודד עם השפעת חוויות השירות, יינתן בקורס ידע תאורטי ופרקטי מבוסס ראיות, לצד מעטפת תומכת ומכילה, שתאפשר למשתתפים לחוות תחושת שייכות ואמון. הקניית כלים להתמודדות עם התכנים ועם השפעת אותן החוויות על היום יום גם היא חיונית, על מנת לאפשר להתמודד עם האתגרים הנפשיים והרגשיים, ועם המעברים בין השירות לבין השגרה, המשפיעים גם על התפקוד והריכוז בלימודים.

מבנה הקורס ואוכלוסיית יעד:

• כל מפגש ישלב הענקת ידע וכלים בנושא חוסן וכן שיח משותף של חברי הקבוצה.
• משך המפגש - 3 שעות, 2 יחידות לימוד, עם הפסקה באמצע.
• הקורס יוכר כקורס כללי בן 2 נ"ז.
• על מנת לאפשר את האינטימיות הנדרשת למפגש, קבוצת הקורס תוגבל לכ-15 משתתפים.
• הקורס בפיקוח אקדמי של פרופ' שירי שנאן-אלטמן, המפגשים יועברו ע״י מנחה מוסמך מטעם עמותת נט"ל, אשר עבר הכשרה ייעודית להעברת התכנים והכשרה בהנחיית קבוצות.
• הקורס מיועד עבור סטודנטים וסטודנטיות שחווית השירות הצבאי ושירות המילואים מלווה אותם ומשפיעה על חייהם, בדגש על משרתי ומשרתות מילואים במלחמת "חרבות ברזל".
• הקורס הינו בשיתוף פרויקט סול טוק בעמותת נט"ל, הפועל להעלאת המודעות והלגיטימציה להשפעות החוויה הצבאית, ושיפור רווחת החיים של חיילים וחיילות משוחררים ומשרתי ומשרתות מילואים באמצעות קבוצת שווים.

  מטרות הקורס:

• הקניית ידע תיאורטי ומחקרי בתחום החוסן הנפשי בקרב יוצאי ויוצאות שירות צבאי, תוך מתן כלים להשתלבות מיטבית בחזרה ללימודים ולשגרה.
• מענה לסטודנטים וסטודנטיות משרתי המילואים, מתוך מחויבות למתן מעטפת תומכת לתהליך החזרה לשגרה והלימודים בפרט.
• הקניית כלים להתמודדות עם השפעת החוויה הצבאית על איכות החיים והרווחה הנפשית, ועם המעברים בין השירות לבין החיים האזרחיים –  לימודים, משפחה, עבודה וכו'.
• העלאת המודעות והלגיטימציה להשפעות של חוויות צבאיות.

רקע:

השירות הצבאי בישראל הוא חוויית חיים מעצבת ומשמעותית עבור מאות אלפי צעירים וצעירות. עבור רבים, מדובר בהתנסות חיובית ומעצימה, אך עבור אחרים - השירות טומן בחובו גם חוויות קשות ולעיתים טראומטיות – חוויות שתמשכנה להשפיע על מהלך חייהם עוד שנים רבות לאחר השחרור.

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", גויסו למעלה מ-300,000 חיילי וחיילות מילואים. מחקר של לאש ואחרים (2025) מצא כי חיילי המילואים במלחמת "חרבות ברזל" חוו עומס פיזי ונפשי מצטבר, חוסר ודאות וירידה בלכידות החברתית. מכלול קשיים אלה מדגיש את הצורך במענים תהליכיים שיסייעו להתמודדות עם החוויה, לחיזוק החוסן האישי והחברתי, ולחזרה הדרגתית ומיטיבה לשגרת החיים. בין הפתרונות שהוצעו להתמודדות הודגשו תמיכה חברתית וחיזוק מעגלי השייכות  – צעדים הממחישים את הצורך במענים מתמשכים גם לאחר השחרור.

מחקר נוסף של מייטלס ואחרות (Maytles et al., 2025) חידד את האתגר שבו מצויים סטודנטים המשרתים במילואים: מעבר חד מהמסגרת הצבאית לסביבה האקדמית, תוך נשיאה בעומס רגשי, פערים לימודיים ותחושת נתק חברתי. המאמר מצביע על כך שהשיבה ללימודים לאחר שירות מילואים ממושך מציבה אתגרים משמעותיים, המחייבים התאמות ותמיכה.

במחקר אחר שבדק את יעילותה של התערבות חווייתית במסגרת קבוצתית בקרב יוצאי צבא, נמצא כי המשתתפים דיווחו על שיפור בסימפטומים בתחומים פסיכולוגים שונים (הפרעה פוסט טראומתית, חרדה, דכאון), והעידו על רווחה כללית טובה יותר מתחילת ההתערבות ועד סופה, עם רווחים טיפוליים שנשמרו גם שלושה ושישה חודשים לאחר מכן. לפיכך החוויה הקבוצתית עשויה לעודד צמיחה, תוך חזרה מיטיבה לשגרה עבור קבוצת אוכלוסייה זו (2021 et al., Worthington).

חוקרים אחרים (Calhoun & Tedeschi, 2004 ;Mitchel et al., 2013) מדגישים אף הם את חשיבות התמיכה החברתית בתהליך הצמיחה הפוסט טראומטית, במסגרת קבוצת שווים המעודדת חשיפה עצמית בונה. תמיכה חברתית מהווה גורם מרכזי מכיוון שיש בה את היכולת לייצר חוויה של קבלה אמפתית, המסייעת להתפתחות נרטיב קוהרנטי וחיובי של העצמי. תמיכה חברתית בקרב חיילים וחיילות משוחררים הוכחה כמסייעת לתהליך צמיחה מטראומה.

דרישות חובה:

• הגעה לכלל המפגשים.
• קריאת מאמרים ממפגש למפגש.
• מטלת רפלקציה אישית.
• מילוי שאלונים בהתחלה ובסיום הקורס.
• שמירה על דיסקרטיות בכל הקשור לתוכן השיתופים בקבוצה.

מהלך הקורס:

 

בוגרי הקבוצה בבר אילן משתפים וממליצים:

• "התחלתי בסקפטיות מוחלטת...ידעתי שאני צריך לעבור משהו ולשתף במחשבות שלא שיתפתי המון שנים, בטח בעקבות המלחמה כשדברים מאוד התגברו...במסגרת הקבוצה למדתי הרבה על עצמי, עשיתי הרבה עבודה עצמית. כשהגעתי הרגשתי חוסר משמעות וחוסר אופטימיות, עצבים... אבל מצאתי הרבה משמעות בתוך הקבוצה, וקיבלתי כלים שעזרו לי להתרכז ולחזור ללימודים. הקבוצה אפשרה לי לראות את המילואים בצורה יותר חיובית ...הקבוצה אפשרה לי מקום בטוח לשתף. הסדנא מאוד טובה ונותנת מענה מצוין למשרתי מילואים".
• "הגעתי לסדנא כי היה לי צורך באנשים שמבינים אותי, והקבוצה ענתה לי על הצורך הזה. היה לי טוב לשתף בפשטות, כשמבינים אותי בלי להסביר יותר מדי. רכשתי במסגרת הקבוצה כלים שהצלחתי ליישם. הקבוצה הייתה עבורי מקום בטוח ועשתה לי טוב...".

ביבליוגרפיה:

אשמן, ת', (2010). מעגל האלימות – דינאמיקה של יחסי שימוש ושליטה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב־24/10/2010, מאתר מאמרים.

להד, מ' (2004). חוסן נפשי והתמודדות עם לחץ — גישת גש"ר מאח"ד. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.

לאש, מ׳, בן־שלום, ע׳, ואלמוג, ש׳ (2025). שחיקה מבצעית של חיילי מילואים: ביטויים, גורמים ופרקטיקות להתמודדות. בין הקטבים – גיליון 46: מלחמת חרבות ברזל – אדם וחברה. מרכז דדו לחשיבה צבאית בין־תחומית, צה"ל. https://www.idf.il/media/02zdbzrq/שחיקה-מבצעית-של-חיילי-המילואים.pdf

מלמד, י' , בלייך, א' (2007). פגיעה נפשית פוסט־טראומתית עקב שירות צבאי. רפואה ומשפט, 37–43.

מרום, א' (2015). התמודדות עם חוויות דחק בקרב יוצאי צבא. באר שבע, ישראל: אוניברסיטת בן־גוריון.

Bekesiene, S., Smaliukienė, R., Vaičaitienė, R., Bagdžiūnienė, O., Kanapeckaitė, R., Kapustian, O., & Nakonechnyi, A. (2024). Prioritizing competencies for soldier’s mental resilience: Self-regulation, mental agility, and strength of character. Frontiers in Psychology. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2023.1239481

Brown, M. (2008). Comfort zone: Model or metaphor? Australian Journal of Outdoor Education, 12(1), 3–12.

Calhoun, L. G., & Tedeschi, R. G. (2001). Posttraumatic growth: The positive lessons of loss. In R. A. Neimeyer (Ed.), Meaning reconstruction and the experience of loss (pp. 157–172). Washington, DC: American Psychological Association.

Campbell, S. M. (1980). The couple’s journey: Intimacy as a path to wholeness. San Luis Obispo, CA: Impact Publishers.

Chen, D., Wang, P., Liu, L., Wu, X., & Wang, W. (2024). Mindfulness affected post-traumatic stress symptoms and post-traumatic growth: Adaptive and maladaptive sides through trauma-related shame and guilt. PsyCh Journal, 14(2), 290–298. https://doi.org/10.1002/pchj.798

Cowden, R. G., Chapman, I., Houghtaling, A., & Worthington, E. L., Jr. (2021). Effects of a group experiential therapy program on the psychological health of military veterans: A preliminary investigation. Person-Centered & Experiential Psychotherapies, 20(2), 119–138. https://doi.org/10.1080/14779757.2021.1899552

Gottman, J. M. (2011). The science of trust: Emotional attunement for couples. W. W. Norton & Company.

Gottman, J. M., & Levenson, R. W. (1992). Marital processes predictive of later dissolution: Behavior, physiology, and health. Journal of Personality and Social Psychology, 63(2), 221–233.

Hobfoll, S. E. (1989). Conservation of resources: A new attempt at conceptualizing stress. American Psychologist, 44(3), 513–524. https://doi.org/10.1037/0003-066X.44.3.513

Hobfoll, S. E. (2011). Conservation of resource caravans and engaged settings. In S. Folkman (Ed.), The Oxford handbook of stress, health, and coping (pp. 127–147). New York, NY: Oxford University Press. https://doi.org/10.1093/oxfordhb/9780195375343.013.0007

Maytles, R., Shinan-Altman, S., & Itzhaky, H. (2025). A teaching model for social work students who served in military reserves during wartime. Journal of Teaching in Social Work, 45(3), 573–584. https://doi.org/10.1080/08841233.2025.2510904

Mitchell, M. M., Gallaway, M. S., Millikan, A. M., & Bell, M. R. (2013). Combat exposure, unit cohesion, and demographic characteristics of soldiers reporting posttraumatic growth. Journal of Loss and Trauma, 18(5), 383–395. https://doi.org/10.1080/15325024.2012.701123

Ouhmad, N., et al. (2023). Maladaptive cognitions and emotion regulation in posttraumatic stress disorder. Neuropsychiatr, 37(2), 65–75. https://doi.org/10.1007/s40211-022-00453-w

Rozynko, V., & Dondershine, H. E. (1991). Trauma focus group therapy for Vietnam veterans with PTSD. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 28(1), 157–161.

Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (2004). Posttraumatic growth: Conceptual foundations and empirical evidence. Psychological Inquiry, 15(1), 1–18. https://doi.org/10.1207/s15327965pli1501_01

Tsirimokou, A., Kloess, J. A., & Dhinse, S. K. (2022). Vicarious post-traumatic growth in professionals exposed to traumatogenic material: A systematic literature review. Trauma, Violence and Abuse, 1–19. https://doi.org/10.1177/15248380221082079

Zhang, N., Xiang, X., Zhou, S., Liu, H., He, Y., & Chen, J. (2021, November 16). Physical activity intervention and posttraumatic growth: A systematic review and meta-analysis. Journal of Psychosomatic Research, 152, Article 110675. https://doi.org/10.1016/j.jpsychores.2021.110675

Zięba, M., Wiecheć, K., Wójcik, N. E., & Zięba, M. J. (2022). Prioritizing positivity, styles of rumination, coping strategies, and posttraumatic growth: Examining their patterns and correlations in a prospective study. Frontiers in Psychology, 13, 842979. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.842979