Skip to main content
חינוך לשואה ו״ידע קשה״

חינוך לשואה ו״ידע קשה״

פרופ׳ גרוס מוכרת בעולם בזכות מחקרה בתחום חינוך השואה, הזיכרון הקולקטיבי ופדגוגיית “הידע הקשה”. מחקרה בוחן כיצד בני נוער וסטודנטים באוניברסיטאות מתמודדים עם היסטוריות טראומטיות, נרטיבים שנויים במחלוקת ודילמות מוסריות, וכיצד מפגשים אלו יכולים לעורר חשיבה אתית וצמיחה פוסט־טראומטית. מאפיין ייחודי בעבודתה הוא שילוב של סביבות עדות חווייתיות במציאות מדומה (VR) וכלים רפלקטיביים הנתמכים על ידי בינה מלאכותית (AI), המעמיקים את הדיון המוסרי תוך שמירה על עיבוד רגשי מאוזן. מחקרה מחבר בין הבנה קוגניטיבית, מעורבות רגשית ואחריות אזרחית בהוראת רצח עם וטראומה קולקטיבית.

פרסומים נבחרים

פרסומיה עוסקים בהעברת זיכרון בין־דורי, במסעות בני נוער לפולין, בטראומה וחוסן, במציאות החינוכית שלאחר 7 באוקטובר, ובפדגוגיות חדשניות להוראת חינוך לרצח עם באופן אחראי.

חינוך לשואה ו״ידע קשה״

פרופ׳ זהבית גרוס מוכרת בעולם בזכות פרסומיה הרבים בתחום חינוך השואה, חקר הזיכרון ופדגוגיה מוסרית. מחקרה עוסק באופן שבו בני נוער וסטודנטים נחשפים ל״ידע קשה״ — היסטוריות טראומטיות, זיכרון קולקטיבי ודילמות אתיות - וכיצד מפגשים אלו מעצבים אחריות מוסרית וצמיחה פוסט־טראומטית. עבודתה עוסקת בנושאים כגון: מסעות בני נוער לפולין, העברה בין־דורית של טראומה, חוסן, חינוך לרצח עם, האתגרים הפדגוגיים המשתנים של זיכרון השואה בהקשרים עכשוויים, ממד ייחודי במחקרה הוא שילוב של טכנולוגיות חווייתיות מתקדמות, ובהן מציאות מדומה (VR) ופלטפורמות רפלקטיביות הנתמכות על ידי בינה מלאכותית, המעמיקות את המעורבות האתית בעדויות ניצולים ובזיכרון ההיסטורי. פרסומיה תורמים לשיח הבינלאומי בנושאי חינוך לרצח עם, זיכרון קולקטיבי ותפקיד החינוך בהתמודדות עם עוול היסטורי.

עבודות נוספות בין־תחומיות

(גשר בין שלושת תחומי המחקר) עבודות אלו קשורות לאג׳נדה הרחבה של המעבדה - טכנולוגיה, חינוך בלתי־פורמלי, חוסן, בריונות ומנהיגות — וניתן למקם אותן בדף ״בין־תחומי״ או לשלב אותן בשלושת תחומי המחקר המרכזיים.

ספרים (שותפות לכתיבה)

Abd Algani, Y. M., & Gross, Z. (2024). A holistic view of practicing mathematics in the Israeli educational system. Cambridge Scholars Publishing.

ספרים בעריכה

(השכלה גבוהה, הגירה והשוואה בינלאומית)

Davidovich, N., Gross, Z., Ribakov, Y., & Slobodianiuk, A. (Eds.). (2016). Quality, mobility, and globalization in higher education. Nova.
Gross, Z. (Ed.). (2020). Migrants and comparative education call to re/engagement. Brill.
Gross, Z., Benoliel, P., Bamberger, A., & Spektor-Levy, O. (submitted). Diverse Realities, Shared Futures. Emerald.

מאמרים (בריונות, חוסן, טראומה וכשירות דיגיטלית)

Gefen, A., Gross, Z., & Heiman, T. (2025). Traditional and cyberbullying victimization among adolescents. Violence & Victims, 40(3), 437–454.
Rayan, H., Gross, Z., & Efrati, Y. (2025). Network analysis of early life trauma. Child Abuse & Neglect, 167.
Shaar, B. G., Gross, Z., & Efrati, Y. (2025) Young adults coping with sibling loss. Journal of Child & Adolescent Trauma.

חינוך לשואה, זיכרון, טראומה ו״ידע קשה״

  • פרופ׳ זהבית גרוס מוכרת בעולם בזכות מחקרה בתחום חינוך השואה, חקר הזיכרון ופדגוגיה מוסרית. עבודתה מקדמת פרדיגמה טרנספורמטיבית להתמודדות עם ״ידע קשה״ - היסטוריות טראומטיות, קרע מוסרי, זיכרון קולקטיבי ואחריות אתית - בתוך מערכות חינוך עכשוויות. בניגוד למודלים מסורתיים המתמקדים בהעברת זיכרון בלבד, מחקרה מציע גישה רב־ממדית המשלבת: חקירה קוגניטיבית, עיבוד רגשי, רפלקסיה מוסרית, אחריות אזרחית.
  • מחקרה מצוי בצומת בין חקר הזיכרון, פילוסופיה מוסרית, תאוריית טראומה וחינוך דמוקרטי, ובוחן כיצד בני נוער וסטודנטים מתמודדים עם נרטיבים שנויים במחלוקת של רצח עם וכיצד מפגשים אלו משפיעים על גיבוש זהות, סוכנות מוסרית וצמיחה פוסט־טראומטית. המחקר עוסק גם ב: מסעות בני נוער לפולין, העברה בין־דורית של טראומה, חוסן, חינוך לרצח עם, האתגרים הפדגוגיים של זיכרון השואה בחברות מקוטבות ובעידן דיגיטלי
  • אחת החדשנויות המרכזיות של המעבדה היא שילוב מתודולוגיות חווייתיות ומשתפות מתקדמות, ובהן: מציאות מדומה (VR), סביבות עדות חווייתיות של ניצולי שואה, פלטפורמות רפלקטיביות הנתמכות על ידי בינה מלאכותית,נמחקר משתף בשיטת PhotoVoice, סביבות VR מעמיקות את החיבור הרגשי לעדויות תוך שמירה על מסגרת פדגוגית מובנית; מערכות מבוססות AI תומכות בדיון מוסרי ובחשיבה מטא־רפלקטיבית; ושיטת PhotoVoice מאפשרת ללומדים לתעד ולפרש באופן ביקורתי את מפגשיהם עם זיכרון היסטורי ומורכבות מוסרית.
  • גישה אינטגרטיבית זו מציבה את חינוך השואה לא רק כהוראת היסטוריה, אלא כמעבדה אזרחית לאחריות דמוקרטית - המכשירה צעירים להתמודד עם עוול היסטורי, להתנגד לקיצוניות ולאנטישמיות, ולפעול באופן אחראי בזיכרון קולקטיבי בעידן של עיוות מידע, קיטוב וטכנולוגיה מתקדמת.