
ריפוי בעיסוק - עידית סימון
ריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הינו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, הנמנה על קבוצת מקצועות הבריאות. המקצוע שואב את מקורות הידע שלו ממדעי העיסוק, מדעי הרפואה וממדעי החברה וההתנהגות. בריפוי בעיסוק מתמקדים בסיוע לאנשים במציאת הדרך למעורבות בעיסוקים בעלי משמעות ומטרה עבורם כדי לאפשר להם להשתתף במארג החיים.
תפקידם המרכזי של המרפאים בעיסוק הוא לסייע לאדם להיות מעורב בעיסוקים שהם בעלי מטרה, משמעות וחשיבות עבורו, ואשר מאפשרים לו השתתפות בחיי היום-יום כבסיס לבריאותו, רווחתו, ביטחונו ואיכות חייו. .
המרפאה בעיסוק במרכז מתייחסת לתחומי העיסוק השונים הכוללים: פעילויות יומיומיות בסיסיות ומורחבות, לימודים, עבודה, פנאי, והשתתפות משפחתית וחברתית.
ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק במרכז השיקום רחבה ומגוונת, ונובעת מתוך המציאות המורכבת והייחודית של אוכלוסיית המשתקמים במרכז. עבודת המרפאה בעיסוק משתלבת בגישת העבודה הבין – מקצועית במרכז, תוך שיתוף פעולה עם מרכזי הטיפול ומדריכי הסדנאות . הפעילות כוללת ליווי והדרכת בני משפחה, מלווים, חונכים, תומכי החלטה, מעסיקים בקהילה, וגורמי טיפול באגף השיקום
תהליך העבודה
הערכה:
תיאור פרופיל העיסוק של המשתקם – תיאור כוללני המורכב ממידע לגבי ההיסטוריה העיסוקית, השגרות וההרגלים, תחומי העניין, הערכים והצרכים של האדם.
ניתוח הביצוע העיסוקי – איתור וניתוח בעיות יכולות וקשיים בביצוע העיסוקי של האדם וזיהוי מטרות התערבות אפשריות. זאת על ידי הערכת היכולות והקשיים בתפקוד היומיומי של האדם, על פי התחומים הבאים: קוגניטיבי, מוטורי, תקשורתי וחברתי.
אבחון קוגניטיבי תפקודי - בדיקת המיומנויות הקשורות לתהליכי חשיבה, למידה, זיכרון, מודעות, תשומת לב, קשב וריכוז, פתרון בעיות , קבלת החלטות , שימוש בשפה וחשיבה מופשטת.
זיהוי זרעי מוטיבציה קיימים וטיפוח מוטיבציה חדשה, כבסיס לתהליך הטיפול והשיקום.
ההתערבות:
תכנית ההתערבות מבוססת על תהליך ההערכה וחשיבה קלינית. במרכז התהליך נמצא האדם, ולכן מטרות ההתערבות ואמצעי הטיפול יגובשו בשיתופו, ככל שניתן.
איתור עיסוקים משמעותיים מהווה נקודת מוצא לתהליך הטיפולי, ומקדם מוטיבציה ושיתוף פעולה
בבניית התכנית נלקחים בחשבון ההקשרים הרלוונטיים לביצוע העיסוקי של האדם, כגון: רקע תרבותי, חברתי, דמוגרפי, סביבה פיזית וכד'.
תהליך ההתערבות הינו דינאמי, ומתעדכן על פי ההתקדמות האישית.
צורות ומוקדי התערבות במסגרת פרטנית וקבוצתית
התמצאות וזיכרון: הם שני מרכיבים קוגניטיביים בסיסיים, המשחקים תפקיד מכריע ביכולת שלנו לנווט במרחב, למצוא את דרכנו ולזכור מידע על סביבתנו.
קידום עיסוקים משמעותיים: התייחסות לפעולות ועיסוקים בחיי היומיום , וקביעת מטרות בהתאם, כדי ליצור תחושת מסוגלות, ערך עצמי ושביעות רצון. למשל, הרחבה ורכישת ידע בתחום ענין, תפקוד הורי, עבודה יצרנית, וכדו'.
התאמת סביבה ועזרים: התאמת סביבה ועזרים כוללת שינויים פיזיים בסביבה, כמו גם למידת שימוש בעזרים טכנולוגיים. כדי להקל על ביצוע פעולות יומיומיות. מטרת ההתאמות היא להפוך את הסביבה לנגישה יותר ולהתאים אותה ליכולותיו של האדם. התנסות תעסוקתית: שילוב במסגרת מותאמת לאדם, במטרה לאפשר הזדמנות להשתתפות בקהילה מחוץ למרכז, לחוות מסוגלות , להגביר את ביטחון העצמי שלו ולסייע לו לחזור לשגרת חיים פעילה ומספקת, באמצעות סימולציות של סביבת עבודה, פיתוח מיומנויות תעסוקתיות ולעיתים התנסות חלקית במקום עבודה בקהילה.
תפקודים ניהוליים: תרגול מיומנויות קוגניטיביות גבוהות המאפשרות לאדם לתכנן, לארגן, להתמקד, לפתור בעיות, לשלוט על דחפים ולעבור מגישה אחת לאחרת.
תפקוד חברתי – עבודה במסגרת קבוצות לימוד מגוונות, המשלבת מיומנויות חברתיות.
קבוצות למידה – עבודה קוגניטיבית ממוקדת תחום עניין, למשל: קבוצת קוגניטבע, שיר עברי, שירה ואמנות, משחקי חשיבה, ותרגול מדיטציית מיינדפולנס.
אמצעי טיפול
המרפאות בעיסוק במרכז משתמשות בארגז כלים מגוון הכולל כלים טיפוליים דיגיטליים - תוכנות אימון קוגניטיבי, עבודה בעזרת מחשב וטאבלט, וכלי טיפול מסורתיים – משחקי חשיבה שולחניים, ערכות טיפוליות שונות, ועוד.