Skip to main content

סטודיו לקרמיקה

סטודיו לקרמיקה - מיכל מוס

"השימוש בדמיון מחייה אותנו ומעשיר את מחשבותינו." – מתוך "לחשוב כמו אמן" מאת וויל גומפרץ

בוגרת עיצוב תעשייתי ומעצבת רב תחומית.
מנהלת סטודיו לעיצוב קרמי.
עובדת במרכז למעלה מעשור.

הדרכה וליווי בתהליכי יצירה בחומר תוך התאמה אישית לצרכיו הייחודיים של כל משתקם, בדגש על פיתוח יכולות הבעה עצמית וצמיחה יצירתיתבנוסף, אנו מקיימים שיתופי פעולה בין סדנאות המרכז בתהליך היצירה ומשלבים טכניקות וחומרים שונים. החיבור בין הסדנאות מוליד פרויקטים ותוצרים עיצוביים ייחודיים ומחזק את תחושת החיבור בעבודה המשותפת.

התוצרים נחשפים וזוכים להכרה בגלריות ובתערוכות חיצוניות ופנימיות.
העבודות מוצעות למכירה בירידים ובתערוכות שונות, מה שמאפשר לקהל הרחב לקחת חלק בתהליך ולהוקיר את העשייה והכישרון של היוצרים.

מרחב קרמיקה

על סדנת העיצוב הקרמי
החומר הקרמי הוא מבין החומרים העתיקים בשימוש האדם לייצור כלים. קיימות מסורות רבות
בתרבויות שונות ברחבי העולם של עיצוב כלים, אך גם של צלמיות ופסלים. לצד שימור של מסורות אלו, ההתפתחות הטכנולוגית הכניסה
את החומר הקרמי בשל ייחודיותו, אל עולמות חדשים כגון: תעשיות החלל והרכב. בארץ העיצוב בחומר הקרמי עבר תהפוכות, החל מימי בראשית של בצלאל, בם ראו בנושא זה מקור עיסוק ופרנסה לעולי העלייה הראשונה והשנייה וכן חיבור למרחב המזרח תיכוני ועד לימנו, בהם ישנם סדנאות קרמיקה לקדרות עכשווית ואמנים שונים בתחום המציגים במוזאונים ובגלריות.
סדנת העיצוב הקרמי במרכז, הושפעה מתהליכים אלו ויצרה סדנה בה מרחב לביטוי אישי בפיסול ועיצוב מוצרים שונים מהחומר הקרמי, לצד עבודה יצרנית תעשייתי של כלים המאפשרת עבודה עצמאית גם למשתקמים עם מגבלות פיזיות וקוגניטיביות קשות.
לחומר הקרמי ייחודיות בעולם השיקום בכלל ולבעלי פגיעות מוחיות בפרט, מחד היותו חומר פלסטי, מאפשר עבודה ספונטנית ולממש את
עולם הדמיון של המשתקם ומאידך על מנת לקבל מוצר בר קיימא, יש לפעול על פי מערכת של כללים וחוקים טכנולוגיים שיאפשרו למוצר לעמוד בשריפה בתנור.
הפער בין שני אלו, הוא אותו הפער המתקיים בחייו של כל אדם, אך הינו, לעיתים קרובות, קיצוני וגדול יותר אצל בעלי פגיעות מוחיות. במקום בו מוצר נסדק או נשבר בתהליכי השרפה, נוצר דיון חדש, על המשך הטיפול במוצר, האם לנסות לתקן ולהחזירו למצבו הקודם, האם ליצור ממנו דבר מה חדש, האם ניתן ללמוד ממנו כיצד ליצור מוצר חדש באופן מיטיב יותר, האם הוא בעל ערך גם כשהוא פגום. זהו דיון ערכי חשוב, באופן עקיף, על מהות העבודה השיקומית.