למוזיקה יש השפעה רחבה מאד ברמה הנוירולוגית. מוזיקה מפעילה מערך גדול של רשתות עצביות הקשורות למערכת המוטורית, לאזורים השייכים לדיבור/שפה ולתפקודים קוגניטיביים. המידע שנצבר ממאות מחקרים שנעשו על מוזיקה ומוח ועדיין נחקר, מאפשר לגבש טכניקות ייעודיות לטיפול במוזיקה המכוון לשלשה נדבכים מרכזיים: שיקום מוטורי באמצעות קצב, שיקום שפה באמצעות שירה ושיקום קוגניטיבי המכוון לנושא של הפרעות קשב. הקצב תופס מקום מכריע בתרפיה במוזיקה בזכות כוחו למקד אנרגיה ולהביא מבנה לתוך התפיסה של סדר זמן. המקצב מבוסס בצורה חזקה על תפקוד מוטורי, כשהמערכת העצבית ממלאת .(Thaut, Mclntosh & Homeberg, 2014)תפקיד קובע בארגון ובשליטה על יצירת הדפוסים הריתמיים.
תרפיה שיקומית במוסיקה יכולה לספק תמיכה נוספת לטיפול התרופתי לשם הפחתת הלחצים, מועקות, חרדות, לשפר כושר התמודדות ולהציע למטופלים הזדמנויות לחלוק חוויות מוסיקליות מהנות במטרה להרחיב ולהעמיק את התהליך הטיפולי ולהגיע לשינויים סובייקטיביים בעולמו הפנימי והבינאישי של המטופל, בהתנהגותו ובתפקודו.
מטרות הטיפול בתרפיה במוסיקה הינם בתחום הרגשי נפשי, חברתי התנהגותי, קוגניטיבי, תקשורתי ופיסי. התהליך כולל ביטוי יצירתי של המטופל דרכו הוא מתמודד עם הקשיים, מסתגל לנכותו, מחפש את זהותו ומסייע לו למצוא את ייחודיותו, מקומו ומעמדו בחברה, במשפחה ולעיתים את שיוכו המקצועי. הטיפולים מתקיימים במסגרת פרטנית או קבוצתית ונשענים על עשייה מוסיקלית כגון: אלתור, כתיבת שירים, האזנה למוסיקה, הלחנה ושירה.