תקציר

״מאמר זה מתאר ומנתח את אופני ראיית השלום עם ישראל וקבלתו ברבדים שונים של החברה המצרית למן ביקור סאדאת בירושלים, דרך הסכמי אוסלו וכלה בהתפרצות האינתיפאדה השנייה. הדיון על ייצוג ואופני קבלת השלום והיחסים עם ישראל כולל סוגיית הנורמליזציה מתבצע תוך חלוקת החברה המצרית ליחידות אידאיות הפרוסות על רצף המחשבה הפוליטית המצרית והם ייבחנו לנוכח המציאות הקונטקסטואלית המשתנה. המאמר עומד על הגישות השונות תוך ניסיון לאתר ולהדגיש את הניואנסים הקיימים בין הזרמים הרעיוניים הנדונים כלפי הסוגיות הנבחרות ולנסות לעמוד על מהות השלום, אפיוניו וייצוגיו. הוא גם בוחן כיצד ראו והבינו את הנורמליזציה (תטביע) – מהי ומהם גבולותיה? האם היא ניתנת להמשגה וכיצד היא נתפשת? כיצד ניתן לראותה במימד הזמן והמרחב? כיצד באה לידי ביטוי הדילמה המצרית כאשר על המאזניים ניצבו מצד אחד השלום עם ישראל ומן הצד האחר היחסים עם העולם הערבי.״ 

מתוך: מאיר חטינה ואורית בשקין (עורכים), הספינקס בעידן של תמורות: עיון מחודש בהיסטוריה מצרית מודרנית (תל-אביב: רסלינג, 2024), עמ׳ 422-387. 

Meir Hatina and Orit Bashkin (eds.), The Sphinx in an Era of Transitions: Revisiting Modern Egyptian History (Tel-Aviv: Resling, 2024), pp. 387-422