המעבדה לפסיכו-טכנולוגיה והחיים הדיגיטליים | המעבדה לפסיכו-טכנולוגיה והחיים הדיגיטליים

המעבדה לפסיכו-טכנולוגיה

מעבדת המחקר של ד"ר טלי גזית

המעבדה חוקרת את הרשתות החברתיות והתפתחות הבינה המלאכותית מהזוית החברתית, ההתנהגותית, האישיותית והרגשית. מחקרי המעבדה עוסקים ברווחה הנפשית של משתמשי רשתות צעירים וזקנים, ובהשפעת הבינה המלאכותית על תפיסות, רגשות, עמדות ומסוגלות עצמית. כמו כן עוסקים מחקרי המעבדה בקבוצות וירטואליות (ובכלל זה קבוצות וואטסאפ ופייסבוק), במנהיגות דיגיטלית, ובתופעות מרתקות כמו פומו וג'ומו.

לרשימת הפרסומים המלאה

תחומי המחקר

קהילות ומנהיגות דיגיטלית

קהילות ומנהיגות דיגיטלית (Digital Communities & Leadership)

למידע נוסף

פסיכו-טכנולוגיה ורווחה דיגיטלית

פסיכו-טכנולוגיה ורווחה דיגיטלית (Digital Well-Being)

למידע נוסף

פסיכו-טכנולוגיה ואינטראקציית אדם - בינה מלאכותית

פסיכו-טכנולוגיה ואינטראקציית אדם - בינה מלאכותית (Psycho-Technology & Human-AI Interaction)

למידע נוסף

התמודדות עם משברים, טראומה וחוסן דיגיטלי

התמודדות עם משברים, טראומה וחוסן דיגיטלי (Crisis, Trauma, Digital Resilience)

למידע נוסף

פרסומים ומאמרים אחרונים

Zaklas, N., & Gazit, T. (2026). The experience of using AI-generated social stories as a behavioral intervention tool for children. Computers and Education, 254, המאמר 105723. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2026.105723

למידע נוסף

Gazit, T., Bergman, Y. S., Hoffman, Y., Weissberger, G., & Shrira, A. (2026). The effect of positive and negative daily social media emotional experiences on older adults’ subjective age: Unveiling the negativity bias in WhatsApp groups. New Media and Society, 28(3), 929-950. https://doi.org/10.1177/14614448241312525

למידע נוסף

Gazit, T., & Bayraktar, F. (2026). The FoMO–JoMO Paradox in Digital Parenting: What Drives Oversharenting? Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 29(6), 391-397. https://doi.org/10.1177/21522715261443070

למידע נוסף

Gazit, T., & Eden, S. (2025). From Screens to Scars: Understanding the Association Between Social Media Engagement and Trauma During Crises and Emergency Situations. Stress and Health, 41(6), המאמר e70115. https://doi.org/10.1002/smi.70115

למידע נוסף

לכל הפרסומים והמאמרים

האם ישראל היא מדינה בפוסט טראומה

למרות הזמן הארוך שחלף מאז אירועי ה-7 באוקטובר, לעיתים נדמה כי החברה הישראלית עדיין מצויה בטראומה קולקטיבית. איזו משמעות מקבל המושג "טראומה משנית" במציאות שבה גם מי שרק צפה בארועים דרך הרשתות החברתיות נפגע.

לעוד סרטונים

הודעות ועדכונים

ראיון ב"ישראל היום" על טרנד "משפיעניות הבדידות"

כשהרשת מנרמלת בדידות היא יכולה להפחית סטיגמה וליצור תחושת שייכות. אבל מה קורה כשהאלגוריתם הופך את הבדידות לזהות וללייף סטייל שכדאי לתחזק?

כמה מחשבות בכתבה ב״ישראל היום״.

30/08/2026

מחקר חדש של מיכל איסר התפרסם בנושא קבוצות פייסבוק של ADHD

מאמר חדש, המבוסס על עבודת הדוקטורט של מיכל איסר, פורסם לאחרונה בכתב העת Online Information Review. המחקר מצא כי השתתפות בקבוצות פייסבוק של ADHD נקשרה לפחות ביקורת עצמית בקרב נשים, אך לרווחה נפשית נמוכה יותר בקרב גברים, ומדגיש את תפקידם של הבדלים מגדריים בחוויית התמיכה המקוונת.

30/08/2026

מחקר חדש התפרסם בנושא השוואה חברתית וג'ומו

מאמר חדש שלנו התפרסם ב-Current Psychology ובו בדקנו, בעזרת שאלונים שענו עליהם 707 נבדקים, מה קורה בדרך שבין השימוש ברשתות החברתיות לבין הרווחה הנפשית (שלומוּת) שלנו, ובעיקר את התפקיד של השוואה חברתית, פומו וג'ומו.

אחד הממצאים המעניינים היה שדווקא השוואה חברתית התגלתה כשחקנית מרכזית, ונקשרה לפגיעה בכל שלושת ממדי השלומות שבדקנו! ומהצד השני, JoMO - חדוות ההחמצה - נקשרה לשלומוּת גבוהה יותר.

30/08/2026