Skip to main content

המעבדה לפסיכו-טכנולוגיה

מעבדת המחקר של ד"ר טלי גזית

המעבדה חוקרת את הרשתות החברתיות והתפתחות הבינה המלאכותית מהזוית החברתית, ההתנהגותית, האישיותית והרגשית. מחקרי המעבדה עוסקים ברווחה הנפשית של משתמשי רשתות צעירים וזקנים, ובהשפעת הבינה המלאכותית על תפיסות, רגשות, עמדות ומסוגלות עצמית. כמו כן עוסקים מחקרי המעבדה בקבוצות וירטואליות (ובכלל זה קבוצות וואטסאפ ופייסבוק), במנהיגות דיגיטלית, ובתופעות מרתקות כמו פומו וג'ומו.

תחומי המחקר

קהילות ומנהיגות דיגיטלית

קהילות ומנהיגות דיגיטלית (Digital Communities & Leadership)

פסיכו-טכנולוגיה ורווחה דיגיטלית

פסיכו-טכנולוגיה ורווחה דיגיטלית (Digital Well-Being)

פסיכו-טכנולוגיה ואינטראקציית אדם - בינה מלאכותית

פסיכו-טכנולוגיה ואינטראקציית אדם - בינה מלאכותית (Psycho-Technology & Human-AI Interaction)

התמודדות עם משברים, טראומה וחוסן דיגיטלי

התמודדות עם משברים, טראומה וחוסן דיגיטלי (Crisis, Trauma, Digital Resilience)

פרסומים ומאמרים אחרונים

Zaklas, N., & Gazit, T. (2026). The experience of using AI-generated social stories as a behavioral intervention tool for children. Computers and Education, 254, המאמר 105723. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2026.105723
Gazit, T., Bergman, Y. S., Hoffman, Y., Weissberger, G., & Shrira, A. (2026). The effect of positive and negative daily social media emotional experiences on older adults’ subjective age: Unveiling the negativity bias in WhatsApp groups. New Media and Society, 28(3), 929-950. https://doi.org/10.1177/14614448241312525
Gazit, T., & Bayraktar, F. (2026). The FoMO–JoMO Paradox in Digital Parenting: What Drives Oversharenting? Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 29(6), 391-397. https://doi.org/10.1177/21522715261443070
Gazit, T., & Eden, S. (2025). From Screens to Scars: Understanding the Association Between Social Media Engagement and Trauma During Crises and Emergency Situations. Stress and Health, 41(6), המאמר e70115. https://doi.org/10.1002/smi.70115

האם ישראל היא מדינה בפוסט טראומה

האם ישראל היא מדינה בפוסט טראומה

למרות הזמן הארוך שחלף מאז אירועי ה-7 באוקטובר, לעיתים נדמה כי החברה הישראלית עדיין מצויה בטראומה קולקטיבית. איזו משמעות מקבל המושג "טראומה משנית" במציאות שבה גם מי שרק צפה בארועים דרך הרשתות החברתיות נפגע.

הודעות ועדכונים

מאמר חדש: מה עומד מאחורי שימוש בעייתי ברשתות החברתיות?

מחקר חדש של ד"ר טלי גזית, ראש המעבדה לפסיכו-טכנולוגיה, בשיתוף החוקרים הבינלאומיים Jon Elhai, Haibo Yang ו-Christian Montag, התקבל לפרסום בכתב העת Addictive Behaviors.

המחקר, שנערך בקרב 388 סטודנטים, זיהה שלושה פרופילים של שימוש בעייתי ברשתות החברתיות ומצא קשר בין שימוש בעייתי לבין קושי להתמודד עם רגשות שליליים ונטייה למחשבות שליליות חוזרות. הממצאים מציעים נקודת מבט חשובה: ייתכן שלא רק השימוש ברשתות קשור למצוקה נפשית, אלא שגם מצוקה רגשית עשויה להוביל לשימוש בעייתי בהן.

לקריאת המאמר

פודקאסט על משפיעניות

ד"ר טלי גזית התראיינה בפודקאסט פופ-אפ  עם אלעד בר-נוי מבית "כאן הסכתים" על משפיעניות, מנהיגות, מעורבות, נרקסיזם וכל הטוב והרע שיש לעולם הדיגיטלי להציע

מחקר חדש: קול במרחב הווירטואלי

מחקר חדש של תהאני אסלי וטלי גזית, המבוסס על עבודת התזה של תהאני, התפרסם ב-Current Psychology.

המחקר בוחן כיצד נשים ערביות גרושות בישראל משתמשות ברשתות החברתיות לביטוי עצמי, לקבלת תמיכה ולבניית זהות מחדש, לצד התמודדות עם סטיגמה ופיקוח חברתי.

מחקר חדש של נחמי זקלס התפרסם בנושא AI וסיפורים טיפוליים

המחקר, המבוסס על התזה המצוינת של נחמי זקלס, התפרסם בכתב העת היוקרתי Computers & Education, המדורג באחוזון העליון בתחום החינוך.

לקריאת המחקר

ראיון ב"ישראל היום" על טרנד "משפיעניות הבדידות"

כשהרשת מנרמלת בדידות היא יכולה להפחית סטיגמה וליצור תחושת שייכות. אבל מה קורה כשהאלגוריתם הופך את הבדידות לזהות וללייף סטייל שכדאי לתחזק?

כמה מחשבות בכתבה ב״ישראל היום״.

מחקר חדש של מיכל איסר התפרסם בנושא קבוצות פייסבוק של ADHD

מאמר חדש, המבוסס על עבודת הדוקטורט של מיכל איסר, פורסם לאחרונה בכתב העת Online Information Review. המחקר מצא כי השתתפות בקבוצות פייסבוק של ADHD נקשרה לפחות ביקורת עצמית בקרב נשים, אך לרווחה נפשית נמוכה יותר בקרב גברים, ומדגיש את תפקידם של הבדלים מגדריים בחוויית התמיכה המקוונת.

מחקר חדש התפרסם בנושא השוואה חברתית וג'ומו

מאמר חדש שלנו התפרסם ב-Current Psychology  ובו בדקנו, בעזרת שאלונים שענו עליהם 707 נבדקים, מה קורה בדרך שבין השימוש ברשתות החברתיות לבין הרווחה הנפשית (שלומוּת) שלנו, ובעיקר את התפקיד של השוואה חברתית, פומו וג'ומו.

אחד הממצאים המעניינים היה שדווקא השוואה חברתית התגלתה כשחקנית מרכזית, ונקשרה לפגיעה בכל שלושת ממדי השלומות שבדקנו! ומהצד השני, JoMO - חדוות ההחמצה - נקשרה לשלומוּת גבוהה יותר.

מאמר חדש פורסם בנושא PTSD בעקבות צפיה בשחרור החטופים בינואר 25

יצירת קשר

כותרת משנה אפשרית