המאמר בוחן את הדרכים בהן ממשלת ישראל הציגה את עמדותיה והעבירה מסרים לציבור במהלך משבר הקורונה, תוך ניתוח רב-שיחי של מנגנוני השתקה ויצירת ריבוי קולות. החוקרים מראים כיצד התבטאויות רשמיות לתקשורת שילבו קולות מגוונים ולעיתים סותרים, וכיצד השיח עצמו יצר היררכיות של לגיטימציה ונוכחות. המאמר מתבסס על ניתוח דיסקורסיבי של הצהרות פומביות ונבחן בהקשר חברתי-תקשורתי רחב.

לנגו, מ'., & ינושבסקי, ג'. (2021). ריבוי קולות והשתקה בהצהרות ממשלת ישראל לתקשורת בתקופת משבר הקורונה. עיונים בשפה וחברה, 14(1–2), 335–353. (קישור)