לקידום חקר והנגשה של השכלה אקדמית לבוגרים עם רב גוניות קוגניטיבית (מוגבלות שכלית)
פעילות המעבדות מתמקדת בפעולות יישומיות ומחקריות המיועדות לקידום היכולות של אנשים עם רב גוניות קוגניטיבית (מוגבלות שכלית)
וכן בחקר וקידום כושר ההשתנות האנושית והתפתחות האינטליגנציה בקרב אנשים בעלי הנמכה קוגניטיבית ומוגבלות שכלית בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה לאורך מעגל החיים: ילדים מתבגרים, מבוגרים וקשישים.
הפעילויות מתמקדות בשלושה מוקדים עיקריים:
א. תמיכה במחקרים לתואר שני ושלישי העוסקים בחקר וקידום כושר ההשתנות של אנשים עם הנמכה קוגניטיבית ומוגבלות שכלית לאורך מעגל החיים:
התמיכה מתמקדת בעיבודים סטטיסטיים, עריכה מדעית, רכישת מבחני אינטליגנציה, תשלום לפסיכולוגים להעברת מבחני אינטליגנציה, עיבוד החומר לפירסום ועוד.
ב. "שולחנות עגולים" - בימת דיון של פורום אנשי מדע העוסקים בחקר וקידום אוכלוסייה בעלות רמות שונות של מוגבלות:
הפורום ידון בפיתוח וקידום סוגיות ייחודיות הקשורות להשתנות האנושית של אנשים בעלי הנמכה קוגניטיבית ומוגבלות שכלית. הפורום יקיים שולחנות עגולים בנושאים נבחרים ויוציא חוברות מדעיות שיכללו אסופת מאמרים, תקצירים ופרוטוקול של הדיונים בנושא.
ג. פרוייקט "עוצמות" - שילוב אקדמי בן 3 שלבים לבוגרים עם רב גוניות קוגניטיבית, הפקולטה לחינוך אוניברסיטת בר אילן
פרופ' חפציבה ליפשיץ -ראש ההתמחות לתואר שני בחינוך מיוחד- רב גוניות קוגניטיבית (מוגבלות שכלית)
ראש פרוייקט עוצמות, ויו"ר מעבדת "סגול" להנגשת השכלה אקדמית לבוגרים עם רב גוניות קוגניטיבית
יו"ר מעבדת אתאל לחקר וקידום אנשים עם רב גוניות קוגניטיבית עוצמות
רכזת פרוייקט עוצמות: ד"ר שושנה ניסים
מהן החובות שלנו כלפי אחרים, כלפי החברה והאנושות?
איך נחיה חיים מלאי משמעות בעידן של אי ודאות וחוסר יציבות עולמית.
הרב יונתן זקס בספרו ל"רפא עולם שבור" מנתח את המושג "האתיקה של האחריות":
"באנו לכאן כדי לשנות משהו, לתקן את העולם השבור ולעשות את הנדרש
כדי להפוך את העולם למשכן של צדק ורחמים,
למקום שגלמודים אינם לבדם, העניים אינם נזנחים לנפשם
למקום שבו אנשים עם מוגבלות זוכים למימוש הפוטנציאל והזכויות לא מרחמים אבל בהחלט מכוח הצדק .
עפ"י דוח הלמ"ס נכון לשנת 2023, חיים בישראל 1,603,500 אנשים עם מוגבלויות. מתוכם רק 18% בעלי הינם תואר ראשון וזאת לעומת 32% מקרב האוכלוסייה הכללית. עד לשנת תשפ"ד, אף לא אחד מה-18% היה אדם עם רב־גוניות קוגניטיבית (מוגבלות שכלית).
במסגרת פרוייקט "עוצמות" בפקולטה לחינוך בבר אילן – בשנת תשפ"ג 6 אנשים עם רב גוניות קוגניטיבית "שברו את תקרת הזכוכית" וסיימו לאחר 10 שנים 64 נקודות הנדרשות לתואר ראשון, ובשנת תשפ"ד הם קיבלו את התואר בטקס חלוקת התארים האוניברסיטאי במעמד ובנוכחות רעיית הנשיא הגב' מיכל הרצוג ובטקס צנוע יותר במעמד ח"כ מיכל וולדיגר.
מבחינה תיאורטית מבוסס הפרוייקט על תאוריות מדעיות שפותחו ע"י פרופ' ליפשיץ בהן תאוריית ה"גיל המפצה" (Lifshitz –Vahav, 2015; Lifshitz. 2020) וכן על סדרת מחקרים המאוששת תיאוריה זו. על פי התאוריה לעיכוב בהתפתחות בשנותיהם הראשונות של בעלי מוגבלות שכלית יש פיצוי בשנים מאוחרות יותר והם ממשיכים להתפתח ולהתקדם אף בשנות הבגרות. כלומר תיתכן השהיה של היכולות בגילים הצעירים ופריחתן בשנים מאוחרות יותר. בהתאם לכך בוגרים בעלי מוגבלות שכלית יכולים לרכוש כישורים ומיומנויות שטרם רכשו בעבר. בניגוד לתפיסות קודמות טוענת התאוריה כי אנשים בעלי מוגבלות שכלית יכולים ללמוד לא רק כתוצאה מתיווך אלא גם מהניסיון ובניגוד להגדרות המוגבלות השכלית על פי ה-DSM -2013 - הם גם מסוגלים ללמידה אקדמית. לאור תאוריה זו הוקם פרוייקט "עוצמות".
תאור התכנית (בקצרה)
פרוייקט זה פועל זו השנה התשיעית במסגרת הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.
מודל הפרויקט – שילוב אקדמי תלת־שלבי
הפרויקט פעל במודל ייחודי של שילוב אקדמי בן שלושה שלבים ומשתתפים בו 120 סטודנטים עם רב גוניות קוגניטיבית (בהם: מוגבלות שכלית התפתחותית, עם וללא תסמונת דאון, תפקוד אינטלקטואלי גבולי, עם נכות פיזית ולקות חושים) במגוון תכניות. המודל מאפשר למידה הדרגתית, התפתחות קוגניטיבית, רכישת מיומנויות אקדמיות וחברתיות, והשתלבות משמעותית בקהילה האוניברסיטאית.
כמו כן, היקף זה משקף את התרחבותו של הפרויקט ואת הפיכתו ממיזם חלוצי למסגרת אקדמית מבוססת ובעלת השפעה רחבה.
שלב א' - העשרה אקדמית מותאמת בקבוצה: כ-25 סטודנטים בעלי מגבלה קוגניטיבית מגיעים פעם בשבוע לפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן ליום לימודים בן 4 שעות. הקורסים הנלמדים: מבוא לפסיכולוגיה, מבוא לסוציולוגיה, סנגור עצמי, ספריה ומחשבים מועברים ע"י הסטודנטים הלומדים לתואר שני בחינוך מיוחד בהתמחות רב גוניות קוגניטיבית בפקולטה לחינוך כחלק מהפרקטיקום.
שלב ב' – העשרה אקדמית – שילוב קבוצתי בסמינריון מחקרי לתואר ראשון: קבוצה נוספת בת 20 סטודנטים עם מש"ה משולבים בסמינריון מחקרי לתואר ראשון בחינוך מיוחד. שתי הקבוצות עורכות מחקרים משותפים הסטודנטים הסדירים מבצעים ניתוחים סטטיסטיים. ניתוח השאלונים והאינטרפרטציה נעשית יחד עם שתי הקבוצות.
שלב ג' - תכנית לתואר ראשון רב תחומי במדעי החברה של 6 סטודנטים עם מש"ה: החל משנת תשע"ד שישה סטודנטים בעלי מגבלה קוגניטיבית שולבו בקורסים של התואר הראשון בקורסים של מדעי החברה והרוח באוניברסיטת בבר אילן. הם היו רשומים כשומעים חופשיים עם זכות בחינה – מעמד המאפשר לקבל קרדיט אקדמי על ביצוע עבודות ומבחנים. הם לוו במנגישים אקדמית (בעלי תואר שני ושלישי בוגרי ההתמחות במוגבלות שכלית) ועל כל שעה אקדמית הם מקבלים שעה אקדמית לפחות של הכנה. הסטודנטים עמדו במטלות הקורסים וצברו עד תשע"ט 32 נקודות קרדיט אקדמי מתוך 64 נקודות הנדרשות לתואר ראשון. החל משנת תשע"ט הם למדו 4 ימים מרוכזים והשלימו את 32 הנקודות הנותרות תוך 3 שנים. לאחר שצברו 32 נקודות קרדיט אקדמי החליטו הדיקאן המייסד של הפקולטה לחינוך פרופ' יעקב יבלון והנהלת אוניברסיטת בר אילן, הרקטורית הקודמת פרופ' מירי פאוסט, הרקטור הנוכחי פרופ' אמנון אלבק, המזכירה האקדמית דאז ד"ר רחל לוי דרומר וראש אגף תקציבים מר חיים אנקונה לרשום את הסטודנטים כסטודנטים מן המניין. הם השלימו את 32 הנקודות הנוספות וקיבלו בחודש יולי תשפ"ד תואר ב.א. רב תחומי במדעי החברה, במעמד רעיית נשיא המדינה הגב' מיכל הרצוג וח"כ מיכל ולדינגר.
ההיבט התעסוקתי – לימודי תעודה בספרנות: לקראת סיום התואר פנו הורי ששת הסטודנטים עם מש"ה לצוות "עוצמות" בבקשה לסייע במציאת אפיק תעסוקתי הולם, שיבטא את היכולות שפיתחו במהלך לימודיהם. הוועדה המלווה החליטה לכוון אותם לעבודה כתומכי ספרנים, ובהתאם שובצו ללימודי תעודה במכללת דוד ילין במסלול "מידענות/ספרנות ושירותי קהל". הסטודנטים השתלבו בכל הקורסים יחד עם סטודנטים רגילים, בליווי מנגישה אקדמית, השתתפו בסיורים, הציגו פרזנטציות, עמדו בכל המטלות וקיבלו תעודת "תומכי ספרנים". בשנת תשפ"ה ארבעה מהם החלו סטאז' במערך הספריות של אוניברסיטת בר־אילן, הכולל השתלבות בעבודות שונות, לצד ליווי והדרכה מקצועית.
בימים אלה נאותו ד"ר אולגה גולדין, ראש מערך הספריות באוניברסיטת בר־אילן, ומר מאור פינקו, ראש אגף משאבי אנוש באוניברסיטה, לקבל את הסטודנטים לעבודה במערך הספריות. הסטודנטים עובדים בספריה ליהדות, ועבודתם כוללת חיפוש חומרים על ספרים עתיקים ונדירים, סידור ספרים במדפים, עבודה במחשב, מתן שירותי קהל ועוד.
המטרות האופרטיביות של הפרוייקט:
מטרת לימודית:
א. מתן הזדמנות ללמידה בסביבה אוניברסיטאית לסטודנטים בעלי מוגבלות שכלית,
ב. הקניית ידע תיאורטי בנושאים אקדמיים שעשויים להיות רלוונטיים באוכלוסייה זו
ג. נגישות לספריות האוניברסיטה
ד. ביצוע עבודה מחקרית זוטא
ה. לימוד משותף של נושא עם סטודנטים רגילים
ו. לימוד אסטרטגיות ללמידה וקריאת טקסטים
ז. שימוש בטכנולוגיות המצויות באוניברסיטה כמו מעבדת מחשבים.
מטרה חברתית:
א. העצמה וחיזוק הדימוי, הביטחון העצמי ואיכות החיים של הסטודנטים בעלי מוגבלות שכלית,
ב. מפגש עם סטודנטים רגילים בקורס עצמו וכן בשעת ההפסקה,
ג. שינוי עמדות של צוות אקדמי, מינהלי ואחר כלפי אנשים עם מש"ה
מחקרים:
במסגרת פרוייקט עוצמות נערכו מחקרים רבים, באחד המחקרים
Lifshitz, H., Nissim, S., Shnitzer-Meirovich, D., Weiss, I. (2023). The Contribution of Post-secondary Academic Courses on Crystallized and Fluid Tests of Adults with Intellectual Disability with/without Down Syndrome, Education and training in intellectual and developmental Disabilities
נמצא כי הלימודים בשלבי ההעשרה אקדמית א, ב שהוזכרו לעיל תרמו ליכולות קריסטליות ופלואידיות של הבוגרים עם המגבלה הקוגניטיבית.
במחקר השני: לנבדקים הועברו מבחני אינטליגנציה (WAIS; Wechsler, 2001 ) לפני 4.5 שנים והיום. נמצא שיפור במנת המשכל בקרב הלומדים העשרה אקדמית והסטודנטים הלומדים לתואר ראשון.
( European Journal of Special Needs and Education. https://doi.org/10.1080/08856257.2023.2177944
תרשים 1. העלייה באינטליגנציה הכללית, המילולית והביצועית של סטודנטים ב'עוצמות' הלומדים בשילוב מלא ובהעשרה אקדמית לאחר 4.5 שנים
חידושי תשפ"ה - תשפ"ו
- נפתח קורס העשרה אקדמית גם לבוגרי ניצן תל־אביב – בעקבות יוזמתה של בר איתן, מנהלת מערך דיור ניצן תל־אביב ובוגרת התואר השני ברב־גוניות קוגניטיבית, הורחבה הפעילות כך שגם בוגרי ניצן תל־אביב משתתפים בתכנית. בר, שנחשפה לפעילות האקדמית המתקיימת אצלנו, פעלה על מנת שגם אוכלוסיית הבוגרים שלה תוכל ליהנות ממנה, ותיווכה בין התכנית לבין ד"ר מלי דנינו, מנכ"ל עמותת ניצן. כיום הבוגרים מגיעים פעם בשבוע ולומדים שני קורסים אקדמיים.
- נפתח מחזור חדש לתואר ראשון – בעידודה של דיקאנית הפקולטה, פרופ' זהבית גרוס, נפתח בשנת תשפ"ו מחזור שני ללימודי תואר ראשון. הסטודנטים הלומדים במחזור זה הם בוגרים עם רב־גוניות קוגניטיבית, כולל סטודנטים עם מוגבלות שכלית וסטודנטים עם תפקוד אינטלקטואלי גבולי, הסטודנטים עברו מסלול הכולל מכינת הכנה לקראת שילוב באקדמיה, לומדים כעת 2 קורסים אקדמיים רגילים.
- דוח אקדמי־מדעי על פרויקט "עוצמות" – התכנית הראשונה לתואר ראשון לבוגרים עם רב־גוניות קוגניטיבית – הוגש לרעיית נשיא המדינה, הגב’ מיכל הרצוג בתאריך 29.9.25.
הדוח הוצג באירוע חגיגי במשכן הנשיא לציון עשור לפרויקט. הממצאים מצביעים על שיפור משמעותי ביכולות הקוגניטיביות, החברתיות והתעסוקתיות של הסטודנטים.
רעיית הנשיא הדגישה את תרומת הפרויקט לקידום הכלה ושוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.
האירוע סימן אבן דרך בשילוב בין אקדמיה, מדיניות וערכים חברתיים.
- יצרנו פורום מנהלי תכניות להשכלה גבוהה לאנשים עם רב גוניות קוגניטיבית ותקשורתית באוניברסיטאות ובמכללות בניהולה של חברת סגל ההתמחות ד"ר דליה טל, וזאת על לבסס שיתוף פעולה מקצועי ומחקרי בין אוניברסיטאי. בארה"ב ההשכלה הגבוהה לאנשים עם מוגבלות מהווה אגף ייחודי במשרד החינוך לצד האגף לחינוך מיוחד וקיימים סטנדרטים מקצועיים של הפעלת התכניות. זהו אחד הנושאים שנעסוק בו.
- יחד עם "אמונה" פתח תקווה בראשותה של הגברת יואלה רבינוביץ, וכן עו"ד קלרה שמורק- יועצת ראש העיר פתח תקווה לאנשים עם מוגבלות וכן ד"ר מיכל שרייבר פתחנו מדרשה ליהדות, רוחניות ומורשת עבור אנשים עם רבגוניות קוגניטיבית, המדרשה תפעל פעם בשבוע וירצו בה רבנים ואנשי רוח.
- פתחנו קורס ללימודי תעודה להנגשת השכלה אקדמית לאנשים עם רב גוניות קוגניטיבית. בהמשך תהיה הכרה מטעם משרד העבודה. תודה לחני זהר מנהלת היחידה לתכניות לימודים - מינהל הכשרה מקצועית במשרד העבודה ולדפנה סילבצקי על הפתיחות וההכרה בצורך בתכנית זו. הקורס בניהולה של ד"ר שושנה ניסים יתקיים גם תחת היחידה לפיתוח מקצועי בפקולטה לחינוך במטרה להכשיר סגלים נוספים להקניית חומר אקדמי לאנשים עם רבגוניות קוגניטיבית בכל הרמות כולל הקשה והעמוקה הזקוקים לתמיכות מרובות וכן לימודים לתואר ראשון.
המידע המלא בלשונית "פרוייקט עוצמות"
'