מאמר זה בוחן את מעמדם של בעלי התפקידים הבכירים בירושלים בתקופת שיבת ציון, תוך השוואה לתעודות מסופוטמיות. המחקר מתבסס על ניתוח מכתבים ומסמכים מארכיוני מקדשים בבבל, ומאיר את המבנה ההיררכי בירושלים בשלהי תקופת המקרא. הממצאים מצביעים על השפעת השלטון הפרסי ביהודה, המשתקפת במנהיגות שכללה בעלי תפקידים שחשיבותם גברה עם הזמן. המאמר מתמקד בשני גלי מנהיגות: הראשון מיוצג על ידי ששבצר, שכיהן כנשיא ופחה, והשני על ידי נחמיה, משקה המלך בעל קשרים הדוקים עם השליטים הפרסיים, לצד עזרא הכהן-סופר. 

למאמר המלא