המחקר הפסיכולוגי בעשור האחרון מגדיר חמלה עצמית כמשאב חוסן מרכזי, המורכב משלושה אלמנטים שלובים: נדיבות עצמית מול ביקורתיות, אנושיות משותפת מול בידוד, ומיינדפולנס מול הזדהות יתר. בניגוד להערכה עצמית, הנשענת על השוואה חברתית והישגים, מחקרים מוכיחים כי חמלה עצמית מייצרת יציבות רגשית ארוכת טווח וקשורה באופן מובהק לירידה בחרדה ובדיכאון. הממצאים המחקריים בתחום הטיפולי מצביעים על כך שפיתוח עמדה חומלת כלפי הכאב האישי מאפשר ויסות רגשי יעיל יותר, שכן הוא מפחית את פעילות המערכת העצבית האחראית על איום (Fight-or-Flight) ומפעיל את מערכת ההרגעה. כיום, שילוב חמלה עצמית בטיפול נחשב לאחד הכלים האפקטיביים ביותר לנטרול בושה וביקורת עצמית הרסנית, המהוות חסם מרכזי בתהליכי שינוי וצמיחה.

Galili‐Weinstock, L., Chen, R., Atzil‐Slonim, D., Bar‐Kalifa, E., Peri, T., & Rafaeli, E. (2018). The association between self‐compassion and treatment outcomes: Session‐level and treatment‐level effects. Journal of clinical psychology, 74(6), 849-866.‏

Galili-Weinstock, L., Lazarus, G., Atzil-Slonim, D., Bar-Kalifa, E., Rafaeli, E., & Peri, T. (2019). Self-compassion among psychotherapy clients is in the details of negative, not positive, emotions. The Journal of Positive Psychology, 1-10.‏ https://doi.org/10.1080/17439760.2019.1627396

Galili-Weinstock, L., Chen, R., Atzil-Slonim, D., Rafaeli, E., & Peri, T. (2019). Enhancement of self-compassion in psychotherapy: The role of therapists’ interventions. Psychotherapy Research, 1-14.‏ https://doi.org/10.1080/17439760.2019.1627396