בשנים האחרונות המרחב הפך לצפוף יותר עקב גידול אוכלוסייה משמעותי תוך כדי שהשטחים הפתוחים המהווים מסדרונות אקולוגיים מצטמצמים בהדרגה. לנוכח זאת עולה השאלה: באיזו מידה המסדרונות יכולים להמשיך ולמלא את תפקידם ליצירת קישוריות וכיצד ניתן לנהל מסדרונות אלו באופן יעיל? שאלה זו רלוונטית עוד יותר עבור המסדרון במחוז מרכז המהווה חלק משמעותי מהמסדרון האקולוגי הארצי, בה בעת גם המחוז הצפוף ביותר בישראל והמסדרונות האקולוגיים שבו צרים ומקוטעים. זאת ועוד, מסדרונות אקולוגיים רבים משולבים בשטחים חקלאיים והביקושים לבנייה באזורים אלו גבוהים. לפיכך ניהול שטחים צפופים אלו כרוך במורכבות רגולטורית רבה. מטרת מאמר זה היא לעמוד על האתגרים העומדים בניהול מסדרונות אקולוגיים בשטחים צפופים ומורכבים. במסגרת המאמר ינותחו קונפליקטים ואתגרים מרכזיים הנוגעים לאסדרה של המסדרון האקולוגי במחוז מרכז ותיבחן הרגולציה לניהולם.  עיקרי מסקנות המחקר נוגעות לאופן ניהול ותכלול המסדרונות האקולוגיים לצד הצורך בקביעת עקרונות תכנון מחייבים לתעדוף שימושי הקרקע הצמודים למסדרונות. המסקנות שיוצגו יוכלו להוות תשתית למסגרת ניהולית למסדרונות אקולוגיים.

Rotem-Mindali, O., Katzir, N., & Perez, O. (2024). Identifying Regulatory Barriers in the Management of Ecological Corridors in an Increasingly Congested Space. Land, 13(10), 1552. https://www.mdpi.com/2073-445X/13/10/1552