לפני עידן בתי הספר והתעודות למדו בני אדם את משלח ידם בעיקר דרך חניכות, כלומר דרך שנים של עבודה ולמידה תחת ידו של רב-אמן כשוליה. אני חוקר את הדרכים שבהן רכשו אנשים מיומנות ובנו לעצמם קריירות, ממש במובן המקורי של המילה הלטינית: מסלולים. אני משחזר את המעבר הארוך מעולם שבו נלמד המקצוע מתוך עשייה והשתייכות אל עולם שבו הכניסה אליו מותנית בתעודה, ברישיון ובבחינה. השאלה המרכזית היא למי אפשרו מוסדות אלה להעפיל ואת מי הם קיבעו במקומם — הקשר שבין הכשרה, מעמד ומוביליות חברתית.