תקופת המחקר: 2012-2021
העיסוק שלי במה הופך מרחב קווירי למרחב בטוח ומה מאפשר תחושת ביטחון, נינוחות ושייכות בתוכו התחיל מיד לאחר הרצח בברנוער. באותה תקופה ראיתי כיצד ארגונים שונים בקהילת הלהט"ב, שפועלים במרחבים שונים ברחבי הארץ, מגיבים באופנים שונים. תגובות אלו נבעו, במידה רבה, מהאופן שבו תפסו את זהותם הארגונית, את חוסנם ואת המרחב שבו התקיימה פעילותם.
מתוך מחשבות אלו, ובשיתוף פעולה מתמשך עם ד"ר יוסי דוד וד"ר ליטל פסקר, בחנו את הנושא במגוון צורות והקשרים והצגנו את המחקר בבמות מגוונות.
הפוליטיקה של מרחבים בטוחים מתייחסת לפרקטיקות שבהן אקטיביסטים להט"ב משתמשים כדי לעצב את המרחב שלהם כבטוח, באמצעות הפעלת מערכים של הכלה והדרה והצבת גבולות כאמצעי לשמירה על מרחבים אקטיביסטיים כמקום מוגן מפני אלימות, מבפנים ומבחוץ. חלק ניכר מהמחקר מתמקד בירושלים, ובמיוחד בבית הפתוח, תוך בחינה של פרקטיקות שונות ושל מגוון המשמעויות שהמונח "מרחב בטוח" מקבל בקרב קבוצות שונות בקהילה, בהתאם לפעילויות השונות המתקיימות במסגרתו. חלק נוסף של המחקר עוסק בפעולתו של הבית הפתוח בעיר כמו ירושלים – עיר מסוכסכת ורוויית מתחים, שבה אקטיביזם להט"בי נתקל לא פעם בגילויי אלימות במרחב הציבורי.
פרסומים
הרטל, ג., דוד, י., ופסקר, ל. (2014). מרחב בטוח. מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 8, 93-120