בוגרים.ות - דוקטורט ופוסט דוקטורט
ד"ר מרלין בן-עמי
נושא המחקר: הורים ללהט"בים בעקבות היציאה מהארון של ילדם ובעקבות הקשר שלהם עם ארגון תמיכה
תקציר: מחקר זה מתמקד בנרטיבים של הורים ללהט"בים בעקבות יציאת ילדם מהארון ובוחן את השפעת ההשתייכות לארגון תמיכה על רגשותיהם, זהותם ויחסיהם המשפחתיים. באמצעות גישה פנומנולוגית פרשנית וכלי ראיונות עומק, המחקר מאיר את המורכבות הרגשית והחברתית של ההורים, את תהליכי השינוי שהם עוברים, ואת האסטרטגיות שמפעילים ארגוני תמיכה כדי לסייע להם. ממצאי המחקר מדגישים את המעבר מהתמודדות עם להט"בופוביה פנימית וחיצונית לעבר קבלה, גאווה ופועלוּת למען שינוי חברתי. המחקר חושף את חשיבות המרחב הבטוח שמעניק ארגון התמיכה, את הדינמיקה הייחודית של "הארון ההורי", ואת התהוותה של זהות היברידית חדשה בקרב ההורים, המשלבת בין עולמות מנוגדים של הטרוסקסואליות ולהט"ביות בחברה הישראלית.
נושא המחקר: הורים ללהט"בים בעקבות היציאה מהארון של ילדם ובעקבות הקשר שלהם עם ארגון תמיכה
תקציר: מחקר זה מתמקד בנרטיבים של הורים ללהט"בים בעקבות יציאת ילדם מהארון ובוחן את השפעת ההשתייכות לארגון תמיכה על רגשותיהם, זהותם ויחסיהם המשפחתיים. באמצעות גישה פנומנולוגית פרשנית וכלי ראיונות עומק, המחקר מאיר את המורכבות הרגשית והחברתית של ההורים, את תהליכי השינוי שהם עוברים, ואת האסטרטגיות שמפעילים ארגוני תמיכה כדי לסייע להם. ממצאי המחקר מדגישים את המעבר מהתמודדות עם להט"בופוביה פנימית וחיצונית לעבר קבלה, גאווה ופועלוּת למען שינוי חברתי. המחקר חושף את חשיבות המרחב הבטוח שמעניק ארגון התמיכה, את הדינמיקה הייחודית של "הארון ההורי", ואת התהוותה של זהות היברידית חדשה בקרב ההורים, המשלבת בין עולמות מנוגדים של הטרוסקסואליות ולהט"ביות בחברה הישראלית.
ד"ר אבנר רוגל
הנחיה יחד עם פרופ' עדנה לומסקי-פדר
נושא המחקר: פדגוגיה קווירית: נשות ואנשי חינוך מתרגמים תיאוריה לפרקטיקה ולהיפך
תקציר: עבודת המחקר מציעה מסגרת אנליטית להבנת פדגוגיה קווירית, הנשענת על ראיונות עם ארבעים אנשי ונשות חינוך הפועלים בהקשרים חינוכיים מגוונים בישראל. באמצעות שלושת הצירים האנליטיים—זמן, מרחב ואַפקט—העבודה בוחנת כיצד פרקטיקות חינוכיות מערערות, מחליפות או מחדשות את ההיגיון ההטרו-נורמטיבי. הממצאים מצביעים על שלושה מצרפים של פדגוגיה קווירית—מערערת, חלופית ומחדשת—ומשרטטים את התנאים הארגוניים והאידיאולוגיים שבהם כל אחד מהם נוטה להתממש.
פרסומים:
הנחיה יחד עם פרופ' עדנה לומסקי-פדר
נושא המחקר: פדגוגיה קווירית: נשות ואנשי חינוך מתרגמים תיאוריה לפרקטיקה ולהיפך
תקציר: עבודת המחקר מציעה מסגרת אנליטית להבנת פדגוגיה קווירית, הנשענת על ראיונות עם ארבעים אנשי ונשות חינוך הפועלים בהקשרים חינוכיים מגוונים בישראל. באמצעות שלושת הצירים האנליטיים—זמן, מרחב ואַפקט—העבודה בוחנת כיצד פרקטיקות חינוכיות מערערות, מחליפות או מחדשות את ההיגיון ההטרו-נורמטיבי. הממצאים מצביעים על שלושה מצרפים של פדגוגיה קווירית—מערערת, חלופית ומחדשת—ומשרטטים את התנאים הארגוניים והאידיאולוגיים שבהם כל אחד מהם נוטה להתממש.
פרסומים:
ד"ר ורוניקה ליון
הנחיה יחד עם פרופ' אורנה ששון-לוי
נושא המחקר: זווית מבט חדשות על תנועות שלום עכשוויות של נשים בישראל - מקרה המבחן של "נשים עושות עולם"
תקציר: עבודה זו בוחנת את התרומות המיוחדות של אקטיביזם נשי לשלום בישראל, תוך התמקדות בתנועת 'נשים עושות שלום', הגוף הבולט ביותר בתחום בעשור האחרון. המחקר מדגים כיצד פעילות התנועה פורצת גבולות חברתיים ופוליטיים מסורתיים ומפתחת שיח חדש המשלב נשים בעיצוב שינוי חברתי. באמצעות ניתוח ההתמודדות של התנועה עם אתגרים מבניים בחברה פטריארכלית ולאומנית, העבודה מאירה את חשיבות ההצטלבותיות (אינטרסקשיונליות) ככלי מרכזי בפעילותה. ממצאי המחקר מרחיבים את ההבנה על יחסי הגומלין בין מגדר, לאומיות ושלום בישראל ומציעים נקודת מבט רעננה על דרכי ההתאגדות והפעולה של נשים בזירה החברתית-פוליטית.
פרסומים:
הנחיה יחד עם פרופ' אורנה ששון-לוי
נושא המחקר: זווית מבט חדשות על תנועות שלום עכשוויות של נשים בישראל - מקרה המבחן של "נשים עושות עולם"
תקציר: עבודה זו בוחנת את התרומות המיוחדות של אקטיביזם נשי לשלום בישראל, תוך התמקדות בתנועת 'נשים עושות שלום', הגוף הבולט ביותר בתחום בעשור האחרון. המחקר מדגים כיצד פעילות התנועה פורצת גבולות חברתיים ופוליטיים מסורתיים ומפתחת שיח חדש המשלב נשים בעיצוב שינוי חברתי. באמצעות ניתוח ההתמודדות של התנועה עם אתגרים מבניים בחברה פטריארכלית ולאומנית, העבודה מאירה את חשיבות ההצטלבותיות (אינטרסקשיונליות) ככלי מרכזי בפעילותה. ממצאי המחקר מרחיבים את ההבנה על יחסי הגומלין בין מגדר, לאומיות ושלום בישראל ומציעים נקודת מבט רעננה על דרכי ההתאגדות והפעולה של נשים בזירה החברתית-פוליטית.
פרסומים:
ד"ר קובי מייק - פוסט דוקטורט
נושא המחקר: חינוך מיני ומדעי הנתונים – בחינת המוטיבציות של מורים, תוכניות ומערכת גפן.
תקציר: המחקר עוסק בבמערכת גפן ובתוכניות החיצוניות בנושאים של חינוך מיני, ולעומתן המקום של המורים והמורות בחינוך מיני.
פרסומים:
נושא המחקר: חינוך מיני ומדעי הנתונים – בחינת המוטיבציות של מורים, תוכניות ומערכת גפן.
תקציר: המחקר עוסק בבמערכת גפן ובתוכניות החיצוניות בנושאים של חינוך מיני, ולעומתן המקום של המורים והמורות בחינוך מיני.
פרסומים:
ברנדון וויליאם אפשטיין
הנחיה יחד עם ד"ר תומאסו מילאני
נושא המחקר: איך עושים קוויריות עם נוער ישראלי: חקר מקרה על שפה במדיה חברתית ובקבוצת נוער קווירית
מחקר זה עסק בזיקה שבין רב-לשוניות, אזרחות, מיניות וחינוך בקרב נוער קווירי בישראל. המחקר בחן כיצד בני נוער אלו יצרו פרקסיס של זהות רב-לשונית כדי להגדיר את עצמם כמי שנמצאים על גבולות ההכלה וההדרה — בשימושי שפה, בסוציו-גאופוליטיקה הישראלית, במערכת החינוך ובמושג האזרחות.
פרסומים
הנחיה יחד עם ד"ר תומאסו מילאני
נושא המחקר: איך עושים קוויריות עם נוער ישראלי: חקר מקרה על שפה במדיה חברתית ובקבוצת נוער קווירית
מחקר זה עסק בזיקה שבין רב-לשוניות, אזרחות, מיניות וחינוך בקרב נוער קווירי בישראל. המחקר בחן כיצד בני נוער אלו יצרו פרקסיס של זהות רב-לשונית כדי להגדיר את עצמם כמי שנמצאים על גבולות ההכלה וההדרה — בשימושי שפה, בסוציו-גאופוליטיקה הישראלית, במערכת החינוך ובמושג האזרחות.
פרסומים
בוגרים.ות - תואר שני
קרן פרידמן
הנחיה יחד עם פרופ' אורנה ששון-לוי.
נושא המחקר: תהליך ההתאמה המגדרית כבר לא עובר תחת סכין המנתח: נרטיבים של טרנסים על הרצף הגברי.
תקציר: העבודה בוחנת את החוויות והנרטיבים של טרנסים על הרצף הגברי בישראל, ואת הדרך בה הם מפרשים את תהליך ההתאמה המגדרית ומעצבים את זהותם. המסקנה המרכזית היא שנרטיבים אלו מגוונים, מורכבים ולעיתים חותרים תחת הנרטיב הרפואי-הגמוני, ומדגישים תהליכים אישיים של חיפוש עצמי וזהות גברית אלטרנטיבית. בנוסף, עמדותיהם הפוליטיות והיומיומיות של המרואיינים מערערות על מוסכמות חברתיות, ותורמות ליצירת שיח חדש ומגוון בקהילה הטרנסית.
הנחיה יחד עם פרופ' אורנה ששון-לוי.
נושא המחקר: תהליך ההתאמה המגדרית כבר לא עובר תחת סכין המנתח: נרטיבים של טרנסים על הרצף הגברי.
תקציר: העבודה בוחנת את החוויות והנרטיבים של טרנסים על הרצף הגברי בישראל, ואת הדרך בה הם מפרשים את תהליך ההתאמה המגדרית ומעצבים את זהותם. המסקנה המרכזית היא שנרטיבים אלו מגוונים, מורכבים ולעיתים חותרים תחת הנרטיב הרפואי-הגמוני, ומדגישים תהליכים אישיים של חיפוש עצמי וזהות גברית אלטרנטיבית. בנוסף, עמדותיהם הפוליטיות והיומיומיות של המרואיינים מערערות על מוסכמות חברתיות, ותורמות ליצירת שיח חדש ומגוון בקהילה הטרנסית.
שרי פלאי גיגר (ז"ל)
נושא המחקר: סובייקטיביות פמיניסטית בקרב נערות ישראליות: פרספקטיבה גופנית על פמיניזם היום
תקציר: העבודה בוחנת כיצד נערות ישראליות שמזדהות כפמיניסטיות מבינות את גופן ונשיותן, ומתמקדת בחשיבות הגוף והרגש בעיצוב זהותן הפוליטית-פמיניסטית. נמצא כי עבור רבות מהן, הגוף מהווה מקור גם לפגיעות וגם להעצמה, והחוויה הפמיניסטית מתבטאת במשא ומתן יומיומי עם נורמות של "נשיות מקובלת". למרות שהפמיניזם מעניק תחושת שחרור וחיבור, עדיין קיימת תחושת מגבלה בשל הפנמת ערכים חברתיים גבריים, והפער בין החוויה האישית לבין המרחב החברתי-פוליטי נשאר משמעותי
נושא המחקר: סובייקטיביות פמיניסטית בקרב נערות ישראליות: פרספקטיבה גופנית על פמיניזם היום
תקציר: העבודה בוחנת כיצד נערות ישראליות שמזדהות כפמיניסטיות מבינות את גופן ונשיותן, ומתמקדת בחשיבות הגוף והרגש בעיצוב זהותן הפוליטית-פמיניסטית. נמצא כי עבור רבות מהן, הגוף מהווה מקור גם לפגיעות וגם להעצמה, והחוויה הפמיניסטית מתבטאת במשא ומתן יומיומי עם נורמות של "נשיות מקובלת". למרות שהפמיניזם מעניק תחושת שחרור וחיבור, עדיין קיימת תחושת מגבלה בשל הפנמת ערכים חברתיים גבריים, והפער בין החוויה האישית לבין המרחב החברתי-פוליטי נשאר משמעותי
מירי רווה
נושא המחקר: הביטוס ואנזימוס: הרגלי התרוקנות ממבט תרבותי וחברתי.
תקציר: המחקר בוחן את הרגלי ההתרוקנות ותפיסות חברתיות-תרבותיות סביב צואה בקרב נשים הסובלות מאניזמוס (הפרעת התרוקנות חסימתית). הוא מדגיש כי פעולות יומיומיות כמו התרוקנות אינן אוטומטיות, אלא מעוצבות על-ידי נורמות, אמונות וטאבואים חברתיים, המשפיעים על תודעה, רגשות וגוף. במקביל, הפרקטיקות הגופניות עצמן משמרות ומעצבות את התרבות שממנה הן נובעות, וכך נוצר תהליך מעגלי של השפעה הדדית בין הגוף לתרבות. דרך בחינת קבוצה זו, המחקר חושף כיצד נורמות חברתיות סביב הגוף והפרשותיו מעצבות ומעוצבות מחדש בחיי היומיום.
נושא המחקר: הביטוס ואנזימוס: הרגלי התרוקנות ממבט תרבותי וחברתי.
תקציר: המחקר בוחן את הרגלי ההתרוקנות ותפיסות חברתיות-תרבותיות סביב צואה בקרב נשים הסובלות מאניזמוס (הפרעת התרוקנות חסימתית). הוא מדגיש כי פעולות יומיומיות כמו התרוקנות אינן אוטומטיות, אלא מעוצבות על-ידי נורמות, אמונות וטאבואים חברתיים, המשפיעים על תודעה, רגשות וגוף. במקביל, הפרקטיקות הגופניות עצמן משמרות ומעצבות את התרבות שממנה הן נובעות, וכך נוצר תהליך מעגלי של השפעה הדדית בין הגוף לתרבות. דרך בחינת קבוצה זו, המחקר חושף כיצד נורמות חברתיות סביב הגוף והפרשותיו מעצבות ומעוצבות מחדש בחיי היומיום.
משה חג'ג'
נושא המחקר: הגוף שלי ואתה : הגוף ככרטיס כניסה לחברויות אפלטוניות במועדוני גייז
תקציר: מחקר זה עוסק בתרבות המסיבות בחיי הלילה של הקהילה ההומוסקסואלית בתל-אביב. דרך שלושה ממדים - גיאוגרפי, טמפורלי ואפקטיבי - מבקש מחקר זה להציע נקודת מבט על יצירת חברויות דרך עולם המסיבות. המחקר שם במרכז את הגוף ורואה בו אתר שדרכו מתכוננות חברויות ודרכו נבנה הסובייקט ההומוסקסואלי בתוך ההקשר הרחב של מסיבות גייז." -- מתוך התקציר.
נושא המחקר: הגוף שלי ואתה : הגוף ככרטיס כניסה לחברויות אפלטוניות במועדוני גייז
תקציר: מחקר זה עוסק בתרבות המסיבות בחיי הלילה של הקהילה ההומוסקסואלית בתל-אביב. דרך שלושה ממדים - גיאוגרפי, טמפורלי ואפקטיבי - מבקש מחקר זה להציע נקודת מבט על יצירת חברויות דרך עולם המסיבות. המחקר שם במרכז את הגוף ורואה בו אתר שדרכו מתכוננות חברויות ודרכו נבנה הסובייקט ההומוסקסואלי בתוך ההקשר הרחב של מסיבות גייז." -- מתוך התקציר.
דנה גילרמן
נושא המחקר: העירום ככלי פדגוגי בלימודי אמנות בתיכונים בישראל
תקציר: המחקר בוחן כיצד מורים ומורות לאמנות בתיכונים בישראל מתווכים ייצוגי עירום בכיתה, בהיעדר הנחיות פורמליות ממשרד החינוך. הוא מראה שהעירום הופך לכלי פדגוגי משמעותי שמאפשר שיח רגיש וביקורתי על גוף, מיניות, מגדר ותרבות חזותית עכשווית. לצד זאת, עולה חשיבות יצירת מרחב בטוח, תוך התמודדות עם דילמות של צנזורה, גבולות ואתיקה חינוכית.
נושא המחקר: העירום ככלי פדגוגי בלימודי אמנות בתיכונים בישראל
תקציר: המחקר בוחן כיצד מורים ומורות לאמנות בתיכונים בישראל מתווכים ייצוגי עירום בכיתה, בהיעדר הנחיות פורמליות ממשרד החינוך. הוא מראה שהעירום הופך לכלי פדגוגי משמעותי שמאפשר שיח רגיש וביקורתי על גוף, מיניות, מגדר ותרבות חזותית עכשווית. לצד זאת, עולה חשיבות יצירת מרחב בטוח, תוך התמודדות עם דילמות של צנזורה, גבולות ואתיקה חינוכית.
אלברט רז ברקוביץ'
נושא המחקר: כיצד תלמידים קווירים תופסים את המרחב הבית-ספרי בתיכונים ממלכתיים בישראל?
תקציר: המחקר בוחן את חוויותיהם של תלמידים ותלמידות קווירים בתיכונים ממלכתיים בישראל, ומראה כיצד מערכת החינוך מתעלמת מהם בניסיון לשמר מרחב "ניטרלי" אך בפועל הטרונורמטיבי. ההתעלמות הזו מחזקת פרקטיקות להט"בופוביות, בעוד שהתלמידים הקווירים עצמם הופכים לגורם שמשבש את הנורמות ויוצר מרחבים קווירים בתוך בית הספר. המחקר מציע לראות בתלמידים אלה לא רק קורבנות אלא גם סוכני שינוי חינוכיים.
נושא המחקר: כיצד תלמידים קווירים תופסים את המרחב הבית-ספרי בתיכונים ממלכתיים בישראל?
תקציר: המחקר בוחן את חוויותיהם של תלמידים ותלמידות קווירים בתיכונים ממלכתיים בישראל, ומראה כיצד מערכת החינוך מתעלמת מהם בניסיון לשמר מרחב "ניטרלי" אך בפועל הטרונורמטיבי. ההתעלמות הזו מחזקת פרקטיקות להט"בופוביות, בעוד שהתלמידים הקווירים עצמם הופכים לגורם שמשבש את הנורמות ויוצר מרחבים קווירים בתוך בית הספר. המחקר מציע לראות בתלמידים אלה לא רק קורבנות אלא גם סוכני שינוי חינוכיים.
פבל פיליפוב
הנחיה בשיתוף עם פרופ' אייל גרוס
נושא המחקר: תפיסת מיניות לא הטרוסקסואלית בשיח משפטי ישראלי בהקשר לדיני פליטים
תקציר: מחקר זה בחן את השיח המשפטי הישראלי על תפיסות של מיניות לא הטרוסקסואלית ואת ההשלכות המשפטיות והחברתיות של תפיסות אלו. ממצאי המחקר מגלים כי השיח המשפטי מבנה את חוויות חייהם של מבקשי המקלט כמעין "מסע של יציאה מהארון". גילוי המיניות "האמיתית" שולל כל אופציה שאינה חוסה תחת הדיכוטומיה של "הטרוסקסואל-הומוסקסואלי". על המבקש, כך לפי הפסיקה, להציג נרטיב המהדהד את הערכים, האמונות וההנחות האתנוצנטריות של השופטים על מה היא מיניות וכיצד היא פועלת. מכאן, מיניות לא הטרוסקסואלית בשיח המשפטי הישראלי היא קטגוריה פרפורמטיבית, במובן שהיא נוצרת באמצעות חזרתיות הטרופים המסוימים של "פליטות על רקע מיני". מסקנה נוספת היא כי מיניות לא הטרוסקסואלית פועלת במרחב הדיסקורסיבי של דיני הפליטים כ"סוד גלוי". המחקר מציע כי הקונספטואליזציה של מיניות בשיח המשפטי הישראלי אינה מאתגרת הנחות הטרונורמטיבית ורעיונות של האזרחות מינית ישראלית, אלא מחזקת אותן. המחקר מצביע על הצורך בשינוי עקרוני בתפיסת המיניות בשיח המשפטי הישראלי, תוך הכרה במגוון האפשרויות המיניות והפסקת האידיאליזציה של יציאה מהארון כמסלול לינארי.
הנחיה בשיתוף עם פרופ' אייל גרוס
נושא המחקר: תפיסת מיניות לא הטרוסקסואלית בשיח משפטי ישראלי בהקשר לדיני פליטים
תקציר: מחקר זה בחן את השיח המשפטי הישראלי על תפיסות של מיניות לא הטרוסקסואלית ואת ההשלכות המשפטיות והחברתיות של תפיסות אלו. ממצאי המחקר מגלים כי השיח המשפטי מבנה את חוויות חייהם של מבקשי המקלט כמעין "מסע של יציאה מהארון". גילוי המיניות "האמיתית" שולל כל אופציה שאינה חוסה תחת הדיכוטומיה של "הטרוסקסואל-הומוסקסואלי". על המבקש, כך לפי הפסיקה, להציג נרטיב המהדהד את הערכים, האמונות וההנחות האתנוצנטריות של השופטים על מה היא מיניות וכיצד היא פועלת. מכאן, מיניות לא הטרוסקסואלית בשיח המשפטי הישראלי היא קטגוריה פרפורמטיבית, במובן שהיא נוצרת באמצעות חזרתיות הטרופים המסוימים של "פליטות על רקע מיני". מסקנה נוספת היא כי מיניות לא הטרוסקסואלית פועלת במרחב הדיסקורסיבי של דיני הפליטים כ"סוד גלוי". המחקר מציע כי הקונספטואליזציה של מיניות בשיח המשפטי הישראלי אינה מאתגרת הנחות הטרונורמטיבית ורעיונות של האזרחות מינית ישראלית, אלא מחזקת אותן. המחקר מצביע על הצורך בשינוי עקרוני בתפיסת המיניות בשיח המשפטי הישראלי, תוך הכרה במגוון האפשרויות המיניות והפסקת האידיאליזציה של יציאה מהארון כמסלול לינארי.
סטודנטים.ות - דוקטורט
רות בלט
הנחיה יחד עם פרופ' אורנה ששון-לוי
נושא המחקר: ״בן.ת ברית זה פועל, לא שם עצם״: המשמעויות, החוויות והפרקטיקות של עבודה משותפת של אקטיביסטים טרנסג'נדרים ובני בריתם בישראל ובארצות הברית
פרסומים
הנחיה יחד עם פרופ' אורנה ששון-לוי
נושא המחקר: ״בן.ת ברית זה פועל, לא שם עצם״: המשמעויות, החוויות והפרקטיקות של עבודה משותפת של אקטיביסטים טרנסג'נדרים ובני בריתם בישראל ובארצות הברית
פרסומים
אינה בלוס-קדוש
נושא המחקר: קידום שירותי רפואת קהילה עבור אוכלוסיית הטרנס* בישראל: הכרה מוסדית כשדה של הדרה והתנגדות
פרסומים
נושא המחקר: קידום שירותי רפואת קהילה עבור אוכלוסיית הטרנס* בישראל: הכרה מוסדית כשדה של הדרה והתנגדות
פרסומים
מעיין פדן
נושא המחקר: התשוקה להיחדר – כינון סובייקטיביות מינית בתפקיד הנחדר.ת ביחסי-מין
נושא המחקר: התשוקה להיחדר – כינון סובייקטיביות מינית בתפקיד הנחדר.ת ביחסי-מין
הגר בן-זקן
הנחיה יחד עם ד"ר אורית קלרה רותם
נושא המחקר: "אל תעברי לבד ילדה ברחוב": חווית הפחד בקרב הולכות רגל בעיר החכמה בעידן העכשווי בישראל
הנחיה יחד עם ד"ר אורית קלרה רותם
נושא המחקר: "אל תעברי לבד ילדה ברחוב": חווית הפחד בקרב הולכות רגל בעיר החכמה בעידן העכשווי בישראל
בנימין רוז
הנחיה יחד עם פרופ' תמר קרון
נושא המחקר: קוויריות על הספה: החוויה של אנליטיקאים יונגיאניים עם קוויריות: מחקר בין תרבותי על המפגש עם מגדרים ומיניות לא-הטרונורמטיבים
הנחיה יחד עם פרופ' תמר קרון
נושא המחקר: קוויריות על הספה: החוויה של אנליטיקאים יונגיאניים עם קוויריות: מחקר בין תרבותי על המפגש עם מגדרים ומיניות לא-הטרונורמטיבים
שני קראוז
הנחיה יחד עם ד"ר תאיר קרזי פרסלר
נושא המחקר: יחסי כוח, קוויריות ופוליטיקה של גיוון בקרב דרגי ניהול בהיי-טק בישראל
הנחיה יחד עם ד"ר תאיר קרזי פרסלר
נושא המחקר: יחסי כוח, קוויריות ופוליטיקה של גיוון בקרב דרגי ניהול בהיי-טק בישראל
רבקה רמדור
נושא המחקר: תנועת נשות השוק: המשמעות של אוכל, תיירות וג'נטריפיקציה בהעצמת נשים בשוקי מזון עירוניים בישראל
נושא המחקר: תנועת נשות השוק: המשמעות של אוכל, תיירות וג'נטריפיקציה בהעצמת נשים בשוקי מזון עירוניים בישראל
דנה גילרמן
הנחיה יחד עם ד"ר יערה גיל-גלזר
נושא המחקר: חוויית ההוראה-למידה של עירום, מגדר ומיניות בחינוך לאומנות בתיכונים בישראל
הנחיה יחד עם ד"ר יערה גיל-גלזר
נושא המחקר: חוויית ההוראה-למידה של עירום, מגדר ומיניות בחינוך לאומנות בתיכונים בישראל