ד"ר מרים סמט היא היסטוריונית של החינוך וחברת סגל בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. מחקריה  עוסקים ביחסים בין רעיונות פדגוגיים ואידיאולוגיות פוליטיות, בהיסטוריה של מורים והכשרתם ובהתפתחות החינוך בשפה העברית באירופה ובישראל. ספרה "החדש היה אצלנו: חינוכאים ושיח החינוך ביישוב העברי" פורסם בהוצאת מאגנס וזכה בפרס ברטל. היא ביצעה פוסטדוקטורט באוניברסיטת בראונשוויג בגרמניה ופוסטדוקטורט במכון בן גוריון לישראל והציונות בשדה בוקר. בפוסטדוקטורט במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן, היא עובדת על הספר השני שלה: מחקר על המנהיגה החינוכית פועה רקובסקי.

ד"ר איילת וולפיש-פרנקל היא חוקרת קבלת ימי-הביניים. כתבה דוקטורט באוניברסיטת חיפה העוסק בהופעתם של 'מיתוס בני האלהים' ודמותה של לילית בספרות הזוהר והקבלה. איילת שותפה בפרוייקט מחקר של ההדרה וביאור לכתבי המקובל ר' יוסף אנג'לט בהובלת פרופ' רונית מרוז וד"ר רות קרא-איוונוב קניאל, וכן כחוקרת ב'פרוייקט אילנות', בהובלת פרופ' יוסי חיות. במסגרת שנת הבתר דוקטורט במרכז לחקר האישה ביהדות היא משלימה את העבודה על כתב היד של הדוקטורט לספר.

ד״ר מיטל נסים היא מרצה לספרות במכללת אורנים, משוררת ישראלית, זוכת פרס אביב לשירה ופרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול. עבודת הדוקטורט שלה, "השירה המוקדמת של יונה וולך וזלדה – דיון היסטוריוגרפי בחבורה ספרותית חלשה"  עוסקת בפועלן הספרותי המשותף של ארבע יוצרות: המשוררות יונה וולך (1985-1944) וזלדה [שניאורסון-מישקובסקי] (1985-1914), הסופרת פנינה כספי (1993-1916), והמסאית עזה (עזקה) צבי (2011-1934).  מחקרה חשף את הקשרים הגלויים הסמויים בין היוצרות השונות האלו, שכוננו מעין חבורה נשית נסתרת במחצית השנייה של שנות השישים של המאה העשרים.

ד"ר שרה דוד היא אמנית רב-תחומית –אמנות, ספרות, תיאטרון וקולנוע – מרצה במסגרות אקדמיות ובמסגרות לציבור הכללי, בנושאים הקשורים למדעי הרוח והאמנות. כתבה דוקטורט בספרות משווה, בפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטת בר-אילן. כותרתו:" המותר והאסור: גילויי מיניות ותשוקה ומופעיהם בספרות נשים דתיות/חרדיות". בשרה חברה בקבוצת מחקר "בואי תימן", המאגדת חוקרים בעלי זיקה למורשת יהדות תימן.  במסגרת שנת הבתר-דוקטורט במרכז לחקר האישה ביהדות, היא חוקרת לעומק את שירת נשות תימן היהודיות, בהשוואה לשירת נשים מוסלמיות שנולדו בתימן.