- לילך רוזנברג-פרידמן, "נשים ומגדר בציונות הדתית: ארגון, התיישבות ובטחון 1918 – 1948" (התפרסם כספר: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומיגדר בציונות הדתית, יד בן צבי, 2005), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2002).
- אסתר כרמל חכים, "מפעל ההכשרה המקצועית-חקלאית של נשים ביישוב ועזרתם של ארגוני נשים יהודיות (1911 – 1929)" (התפרסם כספר: שלהבת ירוקה: חנה מייזל, מפעל חיים, הוצאת יד טבנקין, 2007), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה ופרופ' יעקב גולדשטיין (2003).
- תמר שכטר, "רחל כצנלסון שזר, ביוגרפיה של מהפכנות תרבותית" (התפרסם כספר: לכבוש את הלב, סיפורה של רחל כצנלסון- שזר, הוצאת יד בן צבי, 2011), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה ופרופ' משה רוסמן (2005).
- תמר רזי, "בניין שולי אומה: נועד עזוב בתל אביב בשנות השלושים והארבעים" התפרסם כספר: ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית, הוצאת עם עובד, 2009), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2009).
- ענת גרנית הכהן, "אשה עברייה אל הדגל! שירותן של בנות היישוב בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, היבטים לאומיים ומיגדריים". (התפרסם כספר: אשה עברייה אל הדגל! נשות היישוב בשירות הכוחות הבריטיים במלחמת העולם השנייה, יד יצחק בן צבי, 2011. וכן: Anat Granit –Hacohen, Hebrew Women Join the Forces: Jewish Women from Palestine in the British Forces During the Second World War, Valentine Mitchell, London Portland, 2017) בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2008).
- סמדר סיני, "יחסי מגדר באגודת "השומר" ובכפר גלעדי 1909 – 1939". (התפרסם כספר: השומרות שלא שמרו: נשים ומיגדר ב"השומר" ובקיבוצו כפר גלעדי 1907 – 1939, הוצאת יד טבנקין, 2013,) בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2009).
- תמי קמינסקי, "נשות עין חרוד כמעצבות חברה מחדשת ומשתנה: 1921 – 1948 (התפרסם כספר: בדרכן, נשות עין חרוד, 1921 – 1948, מכון בן גוריון ויד טבנקין, 2019), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה ופרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2012).
- עפרה פריד-כהן, "וּמִי יִזְכֹּר אֶת הַזּוֹכְרִים": שכול ומגדר בכתיבת הורים שכולים בספרי זיכרון, 1956- 1982" (התפרסם כספר: ומי יזכור את הזוכרים? אבות ואימהות כותבים על הבנים ששכלו במלחמה, רסלינג, 2019), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2016).
- אורית יעל, " יחסים פרטיים בעיניים ציבוריות: זוגיות בחברה העירונית היישובית בא"י והשתקפותה בשיח העיתונות העברית", בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן ופרופ' אלישבע באומגרטן (2012).
- טובי מרגליות, "ייסוד והתפתחות מקצוע ושירותי הריפוי בעיסוק בישראל בשנים 1940-1979 כבבואה לתמורות בחברה הישראלית", בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2016).
- אירית קרסיק, ילדים וילדות במחנות העולים ובמעברות ועיצוב זהותם הישראלית בעשור הראשון למדינה (1948-1958), בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2019).
- מוריה רן בן-חי, האישי, הנשי והציבורי: דיוקנה של פרופ' אליס שלוי ומפעליה כבבואה לתמורות במעמד האשה בחברה הישראלית, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2018).
- נעמה טיטלבאום-קריא, מנהיגות נשית משורות האופוזיציה: דיוקנה המנהיגותי של מפקדת באצ"ל וחברת הכנסת אסתר רזיאל-נאור, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2019).
- רותי גליק, חוויית ההגירה של נשים וגברים דוברי הונגרית וההתכתבות שלהם עם החברה הישראלית בשנים 1956-1949 על פי העיתון "אוי קלט", בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2024).
- אביטל הלר, מוסד 'אור החיים': אתניות ומגדר, שוליים ומרכז בחינוך החרדי ספרדי לבנות במדינת ישראל, 1984-1953, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (בהכנה).
- אביטל בן גל פלמר פריצת דרך בין העולמי, הלאומי והאינדיבידואל: ביוגרפיה של אשת המחול אשרה אלקיים-רונן, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (בהכנה).
- מירי פוסטי, "תרומתן של נשות האליטה בנות העלייה השנייה לישוב", בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ (2005).
- דגנית בוני-דווידי, "להיות חיילת דתית 1948 – 1967" בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ.
- אורית ארגמן-פדידא, "בין אידאולוגיה לעסקים: מקומה של עיתונות האופנה בעשור הראשון במדינה – המקרה של שבועון 'לאשה'", בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ ופרופ' יחיאל לימור (2020).