Skip to main content

עבודות מחקר לתואר שלישי

  1. לילך רוזנברג-פרידמן, "נשים ומגדר בציונות הדתית: ארגון, התיישבות ובטחון 1918 – 1948" (התפרסם כספר: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומיגדר בציונות הדתית, יד בן צבי, 2005), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2002).
  2.  אסתר כרמל חכים, "מפעל ההכשרה המקצועית-חקלאית של נשים ביישוב ועזרתם של ארגוני נשים יהודיות (1911 – 1929)" (התפרסם כספר: שלהבת ירוקה: חנה מייזל, מפעל חיים, הוצאת יד טבנקין, 2007), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה ופרופ' יעקב גולדשטיין (2003).
  3. תמר שכטר, "רחל כצנלסון שזר, ביוגרפיה של מהפכנות תרבותית" (התפרסם כספר: לכבוש את הלב, סיפורה של רחל כצנלסון- שזר, הוצאת יד בן צבי, 2011), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה ופרופ' משה רוסמן (2005).
  4. תמר רזי, "בניין שולי אומה: נועד עזוב בתל אביב בשנות השלושים והארבעים" התפרסם כספר: ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית, הוצאת עם עובד, 2009), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2009).
  5. ענת גרנית הכהן, "אשה עברייה אל הדגל! שירותן של בנות היישוב בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, היבטים לאומיים ומיגדריים". (התפרסם כספר: אשה עברייה אל הדגל! נשות היישוב בשירות הכוחות הבריטיים במלחמת העולם השנייה, יד יצחק בן צבי, 2011. וכן: Anat Granit –Hacohen, Hebrew Women Join the Forces: Jewish Women from Palestine in the British Forces During the Second World War, Valentine Mitchell, London Portland, 2017) בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2008).
  6. סמדר סיני, "יחסי מגדר באגודת "השומר" ובכפר גלעדי 1909 – 1939". (התפרסם כספר: השומרות שלא שמרו: נשים ומיגדר ב"השומר" ובקיבוצו כפר גלעדי 1907 – 1939,  הוצאת יד טבנקין, 2013,) בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2009). 
  7. תמי קמינסקי, "נשות עין חרוד כמעצבות חברה מחדשת ומשתנה: 1921 – 1948 (התפרסם כספר: בדרכן, נשות עין חרוד, 1921 – 1948, מכון בן גוריון ויד טבנקין, 2019), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה ופרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2012).
  8. עפרה פריד-כהן, "וּמִי יִזְכֹּר אֶת הַזּוֹכְרִים": שכול ומגדר בכתיבת הורים שכולים בספרי זיכרון,  1956-  1982" (התפרסם כספר: ומי יזכור את הזוכרים? אבות ואימהות כותבים על הבנים ששכלו במלחמה, רסלינג, 2019), בהנחיית פרופ' מרגלית שילה (2016).
  9. אורית יעל, " יחסים פרטיים בעיניים ציבוריות: זוגיות בחברה העירונית היישובית בא"י והשתקפותה בשיח העיתונות העברית", בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן ופרופ' אלישבע באומגרטן (2012).
  10. טובי מרגליות, "ייסוד והתפתחות מקצוע ושירותי הריפוי בעיסוק בישראל בשנים 1940-1979  כבבואה לתמורות בחברה הישראלית", בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2016).
  11. אירית קרסיק, ילדים וילדות במחנות העולים ובמעברות ועיצוב זהותם הישראלית בעשור הראשון למדינה (1948-1958), בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2019).
  12. מוריה רן בן-חי,  האישי, הנשי והציבורי: דיוקנה של פרופ' אליס שלוי ומפעליה כבבואה לתמורות במעמד האשה בחברה הישראלית, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2018).
  13. נעמה טיטלבאום-קריא, מנהיגות נשית משורות האופוזיציה: דיוקנה המנהיגותי של מפקדת באצ"ל וחברת הכנסת אסתר רזיאל-נאור, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2019).
  14. רותי גליק, חוויית ההגירה של נשים וגברים דוברי הונגרית וההתכתבות שלהם עם החברה הישראלית בשנים 1956-1949 על פי העיתון "אוי קלט", בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2024).
  15. אביטל הלר, מוסד 'אור החיים': אתניות ומגדר, שוליים ומרכז בחינוך החרדי ספרדי לבנות במדינת ישראל, 1984-1953, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (בהכנה).
  16. אביטל בן גל פלמר פריצת דרך בין העולמי, הלאומי והאינדיבידואל: ביוגרפיה של אשת המחול אשרה אלקיים-רונן, בהנחיית פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (בהכנה).
  17. מירי פוסטי, "תרומתן של נשות האליטה בנות העלייה השנייה לישוב", בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ (2005).
  18. דגנית בוני-דווידי, "להיות חיילת דתית 1948  1967" בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ.
  19. אורית ארגמן-פדידא, "בין אידאולוגיה לעסקים: מקומה של עיתונות האופנה בעשור הראשון במדינה – המקרה של שבועון 'לאשה'", בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ ופרופ' יחיאל לימור (2020).