28.10.14 - הלאומיות כתופעה היסטורית, בהנחיית ד"ר אסף מלאך: הלאומיות לבשה בתקופה המודרנית, מאז המאה התשע עשרה, צורה חדשה. העיקרון הלאומי נעשה לעיקרון מארגן של המסגרות הפוליטיות ומדיניות רבות תופסות את עצמן כמדינות לאום. השאלה בהקשר זה היא האם הלאומיות היא תופעה מודרנית או היא תופעה עתיקה שלובשת צורות חדשות מעת לעת. היסטוריונים וחוקרי מדעי המדינה מביעים עמדות שונות בשאלה זו והמפגש עסק בבירורן.

11.11.14 - הצדקות למדינת לאום, בהנחית ד"ר אביעד בקשי: במפגש זה עמדה לדיון השאלה הנורמטיבית האם יש הצדקה לקיומה של מדינה המזוהה עם לאום אתני-תרבותי מסוים. שאלה זו קשורה להצדקה של הזכות להגדרה עצמית. השאלה נדונה הן במישור הכללי והן תוך התייחסות למקרה המיוחד של ישראל.

16.12.14 - מיעוטים במדינת לאום, בהנחיית פרופ' גדעון ספיר: במפגש זה עמדה לדיון שאלת היחס למיעוטים במדינת לאום. אלו זכויות יש למיעוטים במדינת לאום? אלו חובות יש למיעוטים כלפי המדינה? הדיון התרכז הן בדרישות של המשפט הבינלאומי בחום זה והן בשאלות המוסריות והפוליטיות. במסגרת זו נדונה ההבחנה בין זכויות מיעוט שהן זכויות פרט, כגון חופש דת, חופש ביטוי, חופש התאגדות, לבין זכויות קבוצתיות, כגון זכות לחינוך בשפת המיעוט, זכות לתמיכה ממשלתית בדת ובתרבות, ופריבילגיות שונות.

1.2.15 - זכויות מיעוטים – התפתחות היסטורית, בהנחיית ד"ר זיו בורר: רבים רואים ברעיון של זכויות מיעוטים רעיון חדש שהתפתח בסוף המאה העשרים במסגרת תפיסה רב-תרבותית. האם זהו אכן רעיון חדש? במרכז הדיון עמדה הטענה שלזכויות מיעוטים יש יסודות קודמים יותר במסגרת סכסוכים והסכמים פוליטיים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים.

14.3.15 - זכויות המיעוט הערבי בישראל, בהנחיית ד"ר מנאל תורתי-ג'ובראן וד"ר חיים שפירא: במפגש זה בחנו ביתר העמקה את ההבחנה בין זכויות מיעוט כזכויות פרט לבין זכויות קבוצתיות. קבוצות מיעוט דורשות הכרה לא רק בזכויות הפרט אלא גם בזכויות קבוצתיות ומדינות שונות מגיבות לכך באופנים שונים. בחנו את הטענה שהכרה בזכויות קבוצתיות עלולה לגרום לבעיות בתוך קבוצות המיעוט ובעיקר למיעוט שבתוך מיעוט.

21.6.15 - מהפיכות לאומיות: דת וחילון, בהנחית פרופ' מייקל וולצר: המפגש עסק ביחס שבין לאום ודת בהקשר הפוליטי. במרכז הדיון עמדה התיזה של מייקל וולצר שלעתים מהפיכות לאומיות שהיו מבוססות על גורמים חילונים, שהעמידו כאידיאל יצירת מדינת לאום חילונית,  יצרו תגובת נגד בתוך אותו לאום שהביאה לעליית גורמים אחרים ששואפים ליצור מדינת לאום דתית. וולצר ערך השוואה בין הודו, אלג'יר וישראל, וטען שאחת הסיבות המרכזיות לשינוי בכיוון המהפיכה (מחילון לדת) הוא היעדר תשומת לב של הגורמים החילוניים למרכזיותה של הדת בזהות הלאומית וכישלון בהכלת הדת במסגרת הלאומית החדשה שאותה יצרו.