הפרשנות של מצבים חברתיים היא תהליך קוגניטיבי מורכב עם השלכות עמוקות על בריאות הנפש ומערכות יחסים. מצבים חברתיים הם מטבעם מעורפלים, ולכן דורשים הן פרשנות ראשונית מדויקת והן עדכון גמיש של הפרשנויות הללו כאשר הנסיבות משתנות. קשיים בתחום זה - במיוחד הנטייה לפרש מצבים באופן שלילי יותר ופחות חיובי, יחד עם התנגדות לעדכון פרשנויות - קשורים באופן עקבי לצורות שונות של פסיכופתולוגיה. גיל ההתבגרות מייצג תקופה קריטית לחקר תהליכים פרשניים אלה, שכן הוא מאופיין בחשיפה חסרת תקדים למצבים חברתיים חדשים. יתרה מכך, בשלב התפתחותי זה, לפרשנויות חברתיות יש השפעה חזקה במיוחד על ההערכה העצמית והבריאות הנפשית - באופן ניכר יותר מאשר בילדות או בבגרות.
