היכולת לווסת חוויות וביטויים רגשיים - בין אם על ידי הרגעתם או העצמתם - היא בסיסית לבריאות הנפשית ולתפקוד חברתי. בעוד שלתינוקות יש יכולות ויסות עצמי בסיסיות, היכולת לוויסות רגשי מתפתחת בהדרגה במהלך הילדות וגיל התבגרות. התפתחות זו מונעת על ידי שני תהליכים מקבילים: הבשלה קוגניטיבית ונוירוביולוגית, והשפעת מערכות יחסים תומכות. הבדלים בין-אישיים במסלולי התפתחות הם משמעותיים; אלה שמראים התפתחות מואטת של יכולות ויסות נמצאים בסיכון מוגבר לפסיכופתולוגיה. המחקר במעבדה בוחן גם גורמים תוך-אישיים וגם בין-אישיים המעצבים את התפתחות ויסות רגשי, במטרה להבין מדוע אנשים מסוימים מפתחים יכולות ויסות אפקטיביות בעוד שאחרים נאבקים.
