תיאוריית ה-MICS (More Intelligent and Socially Competent Child) 

היא גישה חינוכית-התפתחותית שמטרתה לקדם חשיבה, תפקוד חברתי וויסות רגשי אצל ילדים, ומדגישה כי למידה מתרחשת בתוך קשר רגשי ובאינטראקציות יומיומיות. הגישה נשענת על עקרונות הלמידה המתווכת של פרופ' ראובן פוירשטיין ומבוססת על ההנחה, כי אינטליגנציה ויכולות חברתיות אינן תכונות קבועות, אלא יכולות להתפתח באמצעות אינטראקציה איכותית עם מבוגר משמעותי.

הגישה מתמקדת בשישה רכיבי תיווך עיקריים: מיקוד, הרחבה, מתן משמעות רגשית, ויסות התנהגות, חיזוק תחושת מסוגלות ויצירת חוויית שותפות. רכיבים אלו מסייעים לילד לפתח מיומנויות חשיבה, שליטה עצמית ותקשורת חברתית.

הגישה נמצאה יעילה במיוחד בעבודה עם ילדים בסיכון ועם עיכובים התפתחותיים, במטרה לקדמם להיות לומדים עצמאיים, בעלי תחושת מסוגלות אישית וכישורים חברתיים מפותחים.

🔹 תיאוריית MISC בעבודה עם ילדים במרכז בייקר

גישת MISC  מהווה בסיס משמעותי לעבודה המקצועית במרכז בייקר, כאשר באמצעות שימוש ברכיבי התיווך של  הגישה אנו מסייעים לילדים לפתח מיומנויות חשיבה, תקשורת, עצמאות וויסות עצמי. בנוסף, הגישה מאפשרת עבודה מערכתית הכוללת הדרכת הורים וצוותים חינוכיים, מתוך הבנה כי איכות האינטראקציה היומיומית עם הילד משפיעה באופן משמעותי על התפתחותו.