מהם הגורמים המעצבים את תהליך קבלת ההחלטות של שופטים? כיצד החוק מגביל את שיקול הדעת של שופטים בהקשרים שונים? אילו הטיות משפיעות על שופטים, וכיצד ניתן למתן אותן? שאלות מרכזיות אלו מהוות את הבסיס למחקר שלי בנושא קבלת החלטות שיפוטיות.

לדוגמה, במחקר אחד מיפיתי את המוטיבציות השונות המשפיעות על שיקול הדעת השיפוטי וטענתי כי ישנה נטייה הטבעית של שיקול הדעת השיפוטי להתרחב עם הזמן. תופעה זו—בדומה לשד שקל יותר לשחררו מבקבוק מאשר להחזירו אליו—ממחישה את הדינמיקות המבניות וההתנהגותיות הפועלות על בתי המשפט.

במחקר אחר, בחנתי באופן אמפירי כיצד תחושת סימפטיה כלפי בעלי הדין משפיעה באופן בלתי מודע על האופן שבו שופטים מפרשים חוקים. ממצאי המחקר הראו כי הנחיית שופטים לאמץ שיטת פרשנות המתמקדת במשמעות הפשוטה של לשון החוק מפחיתה באופן משמעותי את ההטיה הזו. מחקר זה מצביע על כלים מעשיים לצמצום הטיות בהחלטות שיפוטיות.

במחקר שלישי חקרתי את המתח בין חוק לצדק ובדקתי כיצד מתן נימוקים משפיע על תוצאות שיפוטיות. ממצאי המחקר הראו כי כאשר שופטים מספקים נימוקים כתובים להחלטותיהם, הם נוטים לאמץ גישות פורמליסטיות המונחות על ידי המשמעות הפשוטה של החוק, בניגוד להחלטות המונחות על ידי תפיסות של צדק. מחקר זה מראה כיצד דרישות פרוצדורליות, כמו מתן נימוקים, יכולות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

בעתיד אני מתכוון להעמיק בהיבטים התאורטיים של הדיכוטומיה בין חוק לצדק. כמו כן, אחקור באופן אמפירי כיצד כללים משפטיים שונים משפיעים על נטייתם של שופטים לסטות מהחוק לטובת הצדק—או להישאר נאמנים לפרשנויות פורמליסטיות.