ניתוח תיאורטי ואמפירי של דיני החוזים
התמה שמאחדת את מחקריי בתחום דיני החוזים הוא העשרת הדיון התיאורטי בדיני החוזים באמצעות נתונים אמפיריים—החל מניסויים עם הדיוטות ומשפטנים וכלה בניתוח כמותני של פסקי דין. מתודולוגיות אלו מאפשרות לי לחשוף את הגישות וההתנהגויות הבסיסיות שמעצבות את דיני החוזים, ולספק תובנות החורגות מהניתוח המשפטי המסורתי.
לדוגמה, חקרתי את דעת הקהל ביחס לכללים קוגנטים בחוזים, וגיליתי כי אנשים לעיתים קרובות מעדיפים כללים אלו על פני שימוש בחובות גילוי או בהוראות ברירת מחדל, גם כאשר הכללים הללו מטילים עלויות מסוימות על הצרכנים.
במחקר אחר שערכתי מיפיתי את העמדות של אנשים לגבי הדין הרצוי ביחס לחוזים, באמצעות מדד העמדות החוזיות (Contractual Attitude Scale) שפיתחתי במהלך עבודת הדוקטורט . מדד זה מתחקה אחר הקונפליקטים המרכזיים שמעצבים את השקפת העולם כלפי דיני חוזים, וכוללים את הקונפליקטים של אינדיבידואליזם מול סולידריות, פורמליזם מול אנטי-פורמליזם, ושוויוניות מול אי-שוויוניות. מחקר זה מאיר את המגוון הנורמטיבי שמאפיין מחלוקות בקשר לדיני חוזים, ומספק תובנות חשובות על היסודות האידיאולוגיים של קבלת החלטות שיפוטיות בהקשר חוזי.
בנוסף, חקרתי את דיני התרופות בגין הפרת חוזה באמצעות ניתוח פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון בישראל לאורך עשרות שנים. מחקר זה בחן כיצד דיני התרופות בגין הפרת חוזה, מתורגמות לפסיקות בתי המשפט בפועל. ממצאיי מראים כי רפורמות משפטיות עשויות להוביל לתוצאות בלתי צפויות ושונות מאלו שאליהן כיוון המחוקק.
מחקר נוסף בחן את תפקיד האמפתיה ביחסים חוזיים, והראה כי כאשר אחד הצדדים נקלע לקשיים כלכליים, האמפתיה יכולה להוביל את הצדדים לניהול יעיל של משא ומתן מחודש על תנאי החוזה, לחלוקה מוסכמת של ההפסדים שנגרמו בעקבות הקושי הכלכלי, ואפילו למחילה על הפרות חוזה. עם זאת, המחקר מצביע על כך שבעוד שאמפתיה עשויה לקדם שיתוף פעולה, היא גם מציבה סיכונים, כגון אי-יעילות ופוטנציאל לניצול.
בתקופה הקרובה המחקר שלי בקשר לחוזים יתמקד בהגברת המודעות של צרכנים למדיניות פרטיות ולתנאי שימוש בחוזים דיגיטליים. אני מתכנן להעריך כלים חדשניים שמטרתם לשפר את ההבנה של חוזים אלה, כולל שאלון גילוי מבוסס סיכון ומדד הגנה על המשתמש. באמצעות השוואת כלים אלה לשיטות קיימות, המחקר שלי יבחן את יעילותם בשיפור ההבנה, בצמצום זמן קבלת ההחלטות ובקידום הסכמה מדעת. הממצאים נועדו להנחות קובעי מדיניות ורגולטורים בקידום הסכמה מדעת בחוזים דיגיטליים.