גוף נרחב של ספרות הוקדש להסבר הערכים העומדים בבסיס הדוקטרינות של דיני חוזים, והעקרונות שעליהם על המחוקקים ובתי המשפט מסתמכים בעת עיצוב מדיניות משפטית בתחום זה. עם זאת, תיאור באשר לאופן שבו אנשים חושבים בפועל על דיני חוזים, וסיווג הדילמות של אנשים מן השורה ומשפטנים לגבי עיצוב דיני החוזים, זכו לתשומת לב פחותה בהרבה. מאמר זה הוא הניסיון הראשון לפתח תיאוריה אמפירית של עמדות כלפי דיני חוזים. מטרת התיאוריה היא לזהות את הקונפליקטים הנורמטיביים המסבירים מדוע אנשים חלוקים בדעותיהם לגבי הדרך בה יש לפתור סכסוכים חוזיים. המאמר ממפה את המגוון האידיאולוגי ביחס לדיני חוזים באמצעות ארבעה קונפליקטים מרכזיים: אינדיבידואליזם לעומת סולידריות; פורמליזם לעומת אנטי-פורמליזם; שוויוניות לעומת אי-שוויוניות; ופרספקטיבות אינסטרומנטליות/כלכליות לעומת פרספקטיבית אינהרנטיות.

באמצעות סדרת מחקרים מגששים ומאששים שכללו למעלה מ-2,000 משתתפים—עובדי MTurk, מדגם מייצג מארה"ב, וסטודנטים למשפטים מישראל—פיתחתי מדד עמדות חוזי. מדד רב-ממדי זה אומד עמדות חוזיות ביחס לשלושה מתוך ארבעת הקונפליקטים שהוזכרו. נמצא כי העמדות ביחס לקונפליקטים אלו היו בדרך כלל נפרדות, עקביות, ובעלי שונות גבוהה בין המשתתפים. לעומת זאת, העמדות כלפי אינסטרומנטליזם לא היו עקביות בתגובות המשתתפים. מדד העמדות מצליח להסביר שונות בעמדות שאיננה באה לידי ביטוי באמצעות דיווח עצמי על השקפת עולם פוליטית. ניתוח מאפייני המשתתפים הראה, בין היתר, שסטודנטים למשפטים מישראל הם פחות פורמליסטים ופחות שוויוניים מאשר האוכלוסייה האמריקאית, ושאנשים עם השכלה אקדמית נוטים להיות יותר אינדיבידואליסטים מאלו שאין להם השכלה כזו.

פורסם ב-Southern California Interdisciplinary Law Journal. המאמר המלא זמין ב-SSRN.