מאמר זה בוחן את ההשפעה הממתנת של כללי פרשנות חקיקה על הטיית הסימפטיה בקבלת החלטות משפטיות. מחקרים קודמים הראו כי סימפטיה כלפי מתדיינים עלולה להוביל להחלטות מוטות, במיוחד במקרים של עמימות משפטית. שני מחקרים ניסויים (שנרשמו מראש), שכללו 300 אנשים מהציבור הרחב ו-339 משפטנים, בדקו באופן ניסויי את השפעתן של כללי פרשנות שונות על הטיית הסימפטיה.

הממצאים מאששים את קיומה של הטיית הסימפטיה ומראים כי המשתתפים הושפעו פחות מסימפטיה כאשר הונחו לפרש את החוק תוך התמקדות במשמעותו המילולית, במקום בכוונת המחוקק או בשיקולי מדיניות. ממצאים אלו מצביעים על כך שהתמקדות בלשון החוק יכולה לשמש כטכניקה להפחתת הטיית הסימפטיה. באופן מעניין, ההשפעה הממתנת לא תווכה באמצעות השפעת כללי הפרשנות על מידת הבהירות של הכלל או על מידת צפיותה של ההחלטה. ממצאים אלו תורמים לדיונים הערים בנוגע להטיות שיפוטיות ולפרשנות חקיקה.

המאמר עתיד להתפרסם ב-Journal of Legal Studies, והוא זמין בקישור כאן.