השוויון אינו רק מושג הנוגע למעמד מוסרי, אלא גם אידיאל מרכזי בתיאוריות של צדק חלוקתי. שאלות של אי־שוויון מתעוררות כאשר אנו בוחנים פערים במשאבים, בהזדמנויות ובנגישות לשירותים כגון בריאות וחינוך. האם אי־שוויון, כשלעצמו, הוא עוול? באיזו מידה ראוי להתיר פערים הנובעים מהבדלים בכישרון או במאמץ? מחקרי עוסק גם בשאלות אלו, תוך התמקדות בצדק חלוקתי בחינוך ובמתח שבין שוויון למריטוקרטיה.
