מרים מרקוביץ ביטון היא פרופסור מן המניין ובעלת הקתדרה ע"ש ראול וולנברג לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' מרקוביץ-ביטון היא ילידת העיר אשקלון. התחנכה במסגרת החינוך הממלכתי-דתי בעיר אשקלון, שירתה בצה"ל ארבע שנים וחצי כקצינה. כיום היא מתגוררת עם משפחתה בעיר ירושלים.

בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בה השלימה תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות. הוסיפה תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב. את הפוסט- דוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה בארה"ב כמלגאית של חברת מיקרוסופט. פרופ' מרקוביץ-ביטון התמחתה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה פרופ' אליקים רובינשטיין ובבית המשפט העליון אצל כבוד השופט יעקב טירקל ז"ל.

במהלך לימודיה ועבודתה האקדמית זכתה במלגות ובמענקים רבים, ובהם מלגת אלון לחוקרים צעירים, מענק מארי קירי מטעם נציבות האיחוד האירופי, מענק מטעם הקרן הלאומית למדע, מלגת פולברייט מטעם מחלקת המדינה האמריקאית, מענק מרכז חת, מענק מרכז הורביץ (אוניברסיטת ת"א) ומענק דנגור לרפואה ומשפט. היא זכתה בפרסים רבים על עבודתה האקדמית, ובהם פרס אהרון ברק לחוקר מצטיין בכיר בתחום המשפט, פרס צלטנר לחוקר הצעיר בתחום המשפט, פרס הרקטור לחדשנות מדעית מטעם אוניברסיטת בר אילן, פרס אמנון גולדנברג למאמר מצטיין, פרס מיתר למאמר מצטיין ופרס האגודה הישראלית לרפואה ומשפט למאמר מצטיין.

פרופ' מרקוביץ-ביטון היא חוקרת ומלמדת בתחום הקניין הרוחני, משפט וטכנולוגיה ודיני הקניין. פרסמה עשרות מאמרים וספרים במשך יותר מעשור. היא לימדה בבתי ספר מובילים למשפטים בארה"ב לאורך השנים, ובהם אוניברסיטת מיאמי, אוניברסיטת אוהיו סטייט ואוניברסיטת דה פול בשיקגו. במסגרת פועלה האקדמי היא ארגנה כנסים בין-לאומיים ומקומיים ואירועים רבים נוספים בתחום הקניין הרוחני ובתחומים נוספים, בעיקר בנוגע לאפליית מזרחים בישראל, והייתה משתתפת פעילה בהם. היא שימשה במגוון תפקידים במסגרת הפקולטה למשפטים בבר אילן, כולל עורכת ראשית של הוצאת פרסומי הפקולטה למשפטים, ניהול המרכז למשפט מסחרי, ניהול הקליניקה למשפט אזרחי, חברות בוועדות פקולטטיות ואוניברסיטאיות שונות וחברות בארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת בר אילן.

פרופ' מרקוביץ-ביטון עוסקת במחקריה בסדרה ארוכה של נושאים. עיקר עבודתה היא בתחומי המשפט האזרחי, כולל דיני קניין, דיני חוזים, דיני עשיית עושר ולא במשפט ודיני נזיקין. בתחום הקניין הרוחני היא חקרה את מדיניות האיחוד האירופי בנושא דיני זכויות יוצרים; את שאלת ההגנה על מאגרי מידע כקניין רוחני מבחינה היסטורית, כלכלית ומשפטית; את מדיניות דיני הפטנטים בארה"ב ובישראל; את מדיניות מתן רישיונות של זכויות יוצרים בסביבת האינטרנט; את מדיניות זכויות היוצרים במישור הבין-לאומי; את מדיניות המסחור של מידע מדינתי במבט השוואתי – בישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי; אכיפת זכויות יוצרים במישור האזרחי והפלילי; איגוח קניין רוחני; מתן הגנת קניין רוחני לאמצאות בתחום המחשבים; עיצוב הגנת הפטנט במבט תיאורטי; אסדרת שוק הספרים באירופה ובישראל; בחינה של השתתפות נשים ברישום פטנטים באקדמיה הישראלית והאמריקאית; רישום זכויות בתחום סימני המסחר של קבוצות מיעוט בארה"ב ובישראל; אסדרת שוק התרופות בישראל ופרקטיקת הייבוא המקביל במבט השוואתי; בחינה אמפירית של המנשק שבין דיני עשיית עושר ולא במשפט ובין דיני הקניין הרוחני, והגנת פטנטים על חיסונים מצילי חיים בתקופת מגפות בכלל ומגפת הקורונה בפרט.

בתחומי המשפט והטכנולוגיה עוסקת פרופ' מרקוביץ-ביטון במגוון סוגיות אקטואליות כגון שיימינג בסביבה המקוונת ואופני התמודדות אפשריים עימו; טכנולוגיות מתפרצות בדין הישראלי ואופני ההתמודדות של בית המשפט העליון עם אתגרים שאלו מציבות לדין הקיים והגנת השימוש ההוגן כמנוע צמיחה ליצירת שווקים בתחום התוכן. היא כותבת גם בתחום דיני הקניין בנוגע למגוון נושאים, ובהם ההשפעות של רישום זכויות במקרקעין על מיעוטים בישראל וועדות קבלה ליישובים קהילתיים בישראל.

היא זכתה להכרה ולהערכה רבה על תרומותיה האקדמיות בארץ ומחוצה לה, שכן יש בתחומי עיסוקה תרומות לפיתוחו של הדין הישראלי והמשק הישראלי. עבודתה האמפירית בנוגע למרשמי זכויות בקניין רוחני, למשל, מרימה תרומה של ממש לקידום החדשנות בישראל במגזר האקדמי, משום שהיא מזהה חסמים משמעותיים העומדים בפני נשים באקדמיה בנוגע להשתתפותן בשוק הפטנטים הישראלי. בדומה לכך, עבודתה בנוגע למרשמי זכויות במקרקעין מזהה מדוע ישנו ייצוג יתר של קבוצות מיעוט בחברה הישראלית בתאונות במקרקעין, ומנסה להציע פתרונות כיצד לטייב ולשפר את רישום הזכויות של אלו במרשם המקרקעין.

היא ערכה כמה ספרים אקדמיים, ובהם ספר העוסק בקניין רוחני במבט בין-תחומי ואת ספר הפרישה של כבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופט אליקים רובינשטיין.

מלבד פועלה האקדמי, פרופ' מרקוביץ-ביטון פעילה גם בעולם המעשה במגוון דרכים. היא עבדה כמה שנים בחברה אמריקאית בתחום של ליטיגציה מורכבת בדיני פטנטים וזכויות יוצרים וטיפלה בתיקים בשווי מיליוני דולרים. גם בארץ היא תורמת במגוון דרכים לעיצוב הדין הישראלי במגוון הקשרים. היא מייעצת לגופים מדינתיים ופרטיים בנוגע למדיניות במגוון תחומי עיסוקה. למשל, היא כיהנה כיועצת למשרד הביטחון בצוות חשיבה שעמל כמה שנים על מיצוי ידע ביטחוני במערכת הביטחון, ובמסגרתו הוקם אקסלרטור ביטחוני ומיזמי חדשנות נוספים. היא ייעצה למשרד המשפטים במגוון סוגיות של קניין רוחני ודיני קניין, ובהן ייעוץ בנוגע להגנה על מאגרי מידע בישראל; המתווה הראוי לפתרון הסכסוך הנוגע לנחל תל עמל (נחל האסי); הגנה על מיזמי בינה מלאכותית בקניין רוחני; הכנת טיוטת חוק העיצובים; הכנת חוק סימני מסחר מודרני; הארכת תקופת הגנת זכות יוצרים על תקליטים; הגנה על מבצעים בישראל; והגנה על מפיקי תקליטים. היא השתתפה גם בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת שדנו בהצעות חוק שעסקו בתחומי הקניין הרוחני. פרופ' מרקוביץ-ביטון גם כיהנה במגוון תפקידים ציבוריים: נציגת אקדמיה במועצת השמאים, חברת ועדת איתור של משרד המשפטים, חברת ועדת מינויים לדיינים לפי חוק הכניסה לישראל, חברת ועדת סל התרופות לשנת 2025 ושנת 2026, חברה בועדת הבדיקה של קופת חולים "כללית" לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ונציגת אקדמיה במועצה להשכלה גבוהה.

מלבד פועלה האקדמי, כבת הפריפריה פרופ' מרקוביץ-ביטון פועלת שנים רבות לצמצום פערים בהשכלה הגבוהה בחברה הישראלית. היא מתנדבת ותיקה בקרן אייסף ומסייעת לקרן במגוון דרכים, ובהן ליווי אקדמי של תלמידי מחקר, סינון מועמדים בקבלה לקרן וקיום סדנאות. על פועלה בקרן היא זכתה באות אדמונד ספרא. היא תורמת במגוון דרכים גם לעמותות נוספות. גם במסגרת עבודתה האקדמית היא נוהגת ללוות סטודנטים מקבוצות מוחלשות וסטודנטים עם מוגבלויות לאורך שנות לימודיהם בפקולטה למשפטים ואף לאחר שהם מסיימים את לימודיהם.