לתחום המחקר המלהיב הזה הגעתי ממש במקרה. בשיעורי החדית' אצל ד"ר ישעיהו גולדפלד ז"ל נתקלנו בתיאורים של הנביא מוחמד מחווה בידיו, וניסינו לשחזר את המחוות ולהבין את משמעותן. ד"ר גולדפלד קרא לתיאורים הללו "מילון התנועות של הנביא". השיעור הזה, שהתקיים אי אז בראשית שנות ה־90, נותר חקוק בזיכרוני זמן רב. במחוות של הנביא נתקלתי שוב בשנת 2011 בעת ביצוע מחקר על חומרי חדית' אנתרופומורפיים (מאנישים), כאשר גיליתי מאגר שלם של טקסטים המתארים את הנביא מבצע מחוות שונות כאשר הוא מדבר על האל ותאריו. מחקרי הנוכחי עוסק בתקשורת לא־מילולית בספרות הערבית הקדומה והימי־ביניימית. הוא בוחן כיצד מחוות, תנוחות גוף ואמצעי ביטוי לא־מילוליים מתוארים במקורות שונים, ובהם ספרות החדית', פרשנות הקוראן, היסטוריוגרפיה וספרות אדב. המחקר מבקש לעמוד על מקומם של תיאורים אלה בהקשרים דתיים, חברתיים ותרבותיים רחבים, ולתרום להבנה מעמיקה יותר של דרכי הביטוי והאינטראקציה בתרבות האסלאמית הקדם־מודרנית.