מחקריי בנושא עוסקים בעיצובה של החברה הציונית-הדתית והאופן שבו כוננו בה מחדש יחסי המגדר. עולה מהם עולמן האישי והקולקטיבי של נשים ציוניות-דתיות ויחס החברה הדתית אליהן; השינויים שהתחוללו בזהותה של האישה הציונית-דתית למן תקופת היישוב ועד לעשור האחרון של מדינת ישראל, הניכרים בפעילות אינטנסיבית בספרה הציבורית, בפיתוח קריירה אישית ובמעורבות בחיים הדתיים. מחקריי המגוונים העוסקים בהתיישבות הדתית – מאפייניה וייחודיותה, עומדים על האופן שבו שאלת המגדר היוותה בסיס לעיצוב דגמי התיישבות דתיים.
מחקריי על הציונות הדתית מההיבט החברתי-מגדרי, מצביעים על האופן שבו התגייסות לאומית מביאה לשינוי בתפקוד של נשים וגברים כאחד. אכן, החדשנות המגדרית נבעה מפרגמטיזם, כשהצורך הלאומי הוא שהכריע. ובכל זאת העשייה הנשית החדשה יצרה סדקים במערכת המגדרית המסורתית שהציונות הדתית ביקשה לשמר, וניתן לראות בזה את ראשיתה של מהפכת הנשים הדתיות המאפיינת את ימינו. לסיפורה ההיסטורי של הציונות הדתית חשיבות רבה אפוא לא רק כשלעצמו, אלא גם לגבי ההגדרה של הציונות הדתית בת זמננו, ושל הנשיות הדתית המודרנית.