מחקריי העוסקים בנושא הילודה ביישוב ובמדינה בראשיתה, תפיסותיה, דפוסיה והניסיונות להסדרתה, שופכים אור על חיי היומיום של משפחות יהודיות בפלשתינה המנדטורית. הם מזווית ייחודית על השאיפה המרכזית של היישוב: יצירת רוב יהודי בא"י ועל הבעייתיות שבהשגת מטרה זו. הם משרטטים את תופעת הילודה ביישוב, מנתחים את הסיבות המגוונות לה ואת ניסיונות הממסד להיאבק בה, תוך הצגת קולות מגוונים, ציבוריים ופרטיים כאחד הנוגעים בנושא. מועלות בהם השקפות ותפיסות שונות מנקודות מבט מגדריות, מגזריות, אתניות ועדתיות. ומוצגות פרקטיקות של הילודה ומניעתה.

מחקריי בנושא עוסקים בתופעת ההפלות המלאכותיות, הגורמים להן ומקורות ההשפעה המגוונים שעיצבו את התופעה המקומית; בעמדתו של דוד בן-גוריון את הילודה ביישוב ובמדינה, האופן שבו עוצבה תדמיתו כאבי עידוד הילודה; סוגית הילודה ומניעתה ביישוב כמבקרה בוחן לדיון בשאלת מקומו של הפרט בחברה לאומית; מאמצי הישוב להתמודד עם האיום הדמוגרפי, וסוגיית הילודה כשיקוף ליחסים המורכבים שבין מזרח למערב.

מחקריי על הילודה, לא רק חושפים פרק היסטורי חשוב בתולדות היישוב אלא אף מאפשרים הבנה מעמיקה של מורכבות הציונות והחברה היהודית בפלשתינה המנדטורית ובמדינה בראשיתה. הם מעלים כי החברה היישובית הייתה הטרוגנית ושרווחו בה תפיסות מנוגדות ומסרים סותרים; ששורה ארוכה של מתחים, קונפליקטים ופערים אפיינו אותה. הללו, היו חלק בלתי נפרד מחברת היישוב והיו רכיב בולט בעיצוב דיוקנה הייחודי.

זאת ועוד, מחקריי על הילודה מראים למשל כי פוליטיקה מתעצבת ומיוצגת לא רק במערכת הפוליטית או בשדה הקרב, אלא גם על ידי אנשים ונשים רגילים בחייהם היומיומיים. במילים אחרות, מחקר זה כמו גם מחקריי האחרים מצביעים על חיי היומיום לא רק 'כחלק מהסיפור ההיסטורי והבנת האופן שבו אנשים חיו בעבר', אלא על היות גורם מעצב ומשפיע על גיבוש תפיסות עקרוניות ומדיניות.