הדר דנציג רוזנברג & ענת פלג, 2021
מאמר זה שופך אור על האופן שבו נפגעות תקיפה מינית תופסות את השפעת החשיפה שלהן בתקשורת, הן הממוסדת הן המקוונת, על המשפט. המאמר מציג את עמדתן של הנפגעות בשאלת הפלטפורמה המשפיעה יותר, לדעתן, על המשפט ובשאלת השינויים שחלו בתפיסתן את השפעת התקשורת לסוגיה על המשפט לאחר קמפיין ה- MeToo .#המאמר בוחן גם את עמדותיהן של הנפגעות ביחס להשפעת חשיפתן בתקשורת על דעת הקהל בנושא עבירות מין ועל רווחתן הרגשית. ממצאי המחקר מבוססים על ראיונות עומק מובנים- למחצה שערכנו בשנים 2016-2018 עם עשרים נפגעים ונפגעות תקיפה מינית שפרסמו את סיפור פגיעתם בפייסבוק ומקצתם אף התראיינו לתקשורת הממוסדת. מממצאי המחקר עולה פער בין יכולת ההשפעה הגבוהה שמייחסות הנפגעות למתפרסם בתקשורת, לבין יכולת השפעה נמוכה יותר המיוחסת למתפרסם ברשתות החברתיות, על הממסד המשפטי. היגדיהן של המרואיינות במחקר חושפים את שחיקת אתוס העצמאות של ההליך המשפטי, בעיני הנפגעות. ביחס ליכולת ההשפעה של החשיפה התקשורתית על שינוי התודעה החברתית ביחס לעבירות מין נתגלה פער הפוך בין ההשפעה הרבה שייחסו נפגעות לחשיפה בפייסבוק לעומת ההשפעה המוגבלת שייחסו לחשיפתן בתקשורת הממוסדת. עוד נחשף המחיר הרגשי הגבוה הנלווה במקרים רבים להחלטת הנפגעות להשתלב בשיח התקשורתי במטרה להשפיע על ההליך המשפטי.