מגפת הקורונה עוררה גל עולמי של ניסויים דליברטיביים, שהציתו מחדש את העניין בהבטחה ארוכת השנים של הדמוקרטיה הדיגיטלית. יוזמות של דמוקרטיה דיגיטלית - המקיפות הן אינטראקציות ייעוציות, שמטרתן לשפר את התקשורת בין אזרחים לקובעי מדיניות, והן תהליכים דליברטיביים שאפתניים יותר המתמקדים בדיאלוג רוחבי בין אזרחים לאזרחים - שגשגו במגוון רחב של הקשרים פוליטיים וגיאוגרפיים. עם זאת, למרות השקעות משמעותיות, רבות מהיוזמות הללו לא עמדו בציפיות. מכשולים מתמשכים, הכוללים שיעורי השתתפות נמוכים, איכות דיון לא אחידה והשפעה פוליטית מוגבלת, הובילו לספקנות גוברת. עלייתה של הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) מהווה נקודת מפנה אפשרית; היא מציעה הזדמנויות משמעותיות להתגבר על חסמים ותיקים בפני דמוקרטיה דיגיטלית: היא יכולה להרחיב באופן דרמטי את היקף ההשתתפות באמצעות ניטור (moderation) אוטומטי, לשפר את איכות הדיון באמצעות כלי שפה מתוחכמים, ולתמוך במעורבות אזרחית מכילה ומשמעותית יותר. בעת ובעונה אחת, ה-GenAI מציבה סיכונים עמוקים: מהעצמת הטיות חברתיות ותרבותיות, דרך הפצת דיסאינפורמציה ועד לאפשרות של מניפולציה ממוקדת של דעת הקהל. התפתחויות אלו מציבות אתגרים דחופים ליושרה וללגיטימיות של הדיון הדמוקרטי.

פרויקט זה יחקור את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי ואת הסכנות הדמוקרטיות הטמונות ב-GenAI. באמצעות מחקר בין-תחומי, הפרויקט יפתח ויבחן כלים מבוססי בינה מלאכותית שנועדו לשפר את האיכות, ההכללה והיכולת להרחיב את הדיון המקוון, תוך הסתמכות על הפיתוחים האחרונים בעיבוד שפה טבעית (NLP) ולמידת מכונה. לצד החדשנות הטכנולוגית, הפרויקט יגבש מערך איתן של המלצות מדיניות ורגולציה מבוססות ראיות, כדי לסייע לחברות דמוקרטיות למשול באחריות על פריסת ה-GenAI בשיח הציבורי.

בעוד שהפרויקט רלוונטי ברמה העולמית, הוא יקדיש תשומת לב מיוחדת להקשר הישראלי, שבו פלטפורמות דיגיטליות הפכו לכלים חיוניים במאבק להגנה על הדמוקרטיה בצל הניסיונות לשחוק את העצמאות השיפוטית ולשנות את הסדר החוקתי. במסגרת זו, הפרויקט יבחן את תפקידה הדו-ערכי של ה-GenAI - הן כזרז לחוסן דמוקרטי והן כמנגנון להעצמת הקיטוב ופיצול המרחב הציבורי.