הרב יעקב יוסף כ"ץ (תנ"ה, 1695, - כ"ד בתשרי תקמ"ב, 1782) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה. תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט, מאבות החסידות, וסופר ואידאולוג התנועה.

שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום פולין של אז). בהשפעתו של רבי יהודה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, ועל פי סיפור העם כך היה (סיפור זה שימש את ש"י עגנון כגרעין לסיפורו "הנדח"). בין השנים 1748 - 1752 שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-1752 כיהן בנמירוב, משנת 1770, לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפודוליה).

לאחר מות הבעש"ט בשנת 1760 שימשו הרב יעקב יוסף והמגיד ממזריטש כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כאידאולוג התנועה, ומפיץ רעיונותיה. הרב יעקב יוסף, למרות שהיה הוותיק שבתלמידי הבעש"ט, לא נבחר על ידיהם למלא את מקומו.

לשמו של רבי יעקב יוסף נקשרים מיתוסים בדבר תעניות קיצוניות וסיגוף הגוף. על פי המסופר, במשך שש שנים רצופות, צם רבי יעקב במשך כל ימות השבוע ואכל רק בשבתות. כל זאת במטרה לכפר על עוונות ולזכות בעולם הבא.