במערכות חישה מודרניות, פעמים רבות לא ניתן לשלוח את כל הנתונים הגולמיים שנקלטים על ידי חיישני הקצה של המערכות (אנטנות, מצלמות, מיקרופונים, ועוד), למשל משיקולי מגבלת רוחב־פס, אנרגיה, ולעיתים אילוצי פרטיות. במצבים אלה, ניתן לאתגר את התפיסה קלאסית: במקום לדחוס הכי טוב במובן שחזור האות שנדחס, ניתן למקד את פעולת הדחיסה רק על שנחוץ למשימה - למשל גילוי אות רצוי או שערוך פרמטר לא ידוע.

בפרויקט זה, האתגר המדעי בפן הפרקטי הוא תכנן קידוד ושערוך במשותף תחת אילוצים בדמות משאבי האלגוריתם הדוחס. בפן התיאורטי, אנו ממעוניינים להבין טוב יותר מה אפשר ומה אי אפשר להשיג (כלומר, גבולות הביצועים), תוך חיבור הדוק בין תורת השערוך, עיבוד אותות, סטטיסטיקה ותורת האינפורמציה.