נשים מהוות כ-35% מחברות וחברי הסגל האקדמי בבר- אילן.
הן מובילות מחקרים, בעלות הישגים מדעיים מרשימים וממלאות תפקידים מגוונים, ביניהם, מרצות, מנהלות מעבדות ראשות מחלקות ופקולטות.
להלן הכרות קצרה עם חברות נבחרות מהסגל האקדמי שלנו:
פרופ' גלית אילון
ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
היא מנתחת את העולם הכלכלי דרך הסתכלות חברתית, מאמריה פורסמו בכתבי עת אקדמיים מובילים והיא נבחרה כמרצה מצטיינת. "אני סוציולוגית המתמחה בחקר ארגונים ובחקר הכלכלה. במשך השנים ביצעתי מחקרים בזירות שונות, החל מארגוני הי טק גלובליים וכלה בשווקי ההון. המחקרים התפרסמו בבמות אקדמיות חשובות, כמו Academy of Management Review, Socio-Economic Review ו- The British Journal of Sociology, וזכו להדים, מענקים ופרסים. המחקרים שלי מבוססים על ההבנה הסוציולוגית שהדינמיקה המעצבת את עולם העבודה ואת הכלכלה היא דינמיקה חברתית. כדי להבין איך מתנהלים חיי העבודה בארגונים או איך פועלת כלכלת שוק צריך קודם כול להבין שמדובר בעולמות חברתיים מורכבים. פיענוח המורכבות הזאת מחייב לנתח את דפוסי היחסים בין האנשים עצמם – אלה שעובדים זו עם זה, שסוחרים זו עם זה, שקונים זו מזה. חשוב גם להבין כיצד הם חווים את האתגרים, המתחים ויחסי הכוח האופייניים לזירות החיים האלה ומהן ההתמודדויות היומיומיות שלהם בתוכן. הסתכלות כזו על העולם הכלכלי יכולה לחשוף רבדים של מורכבות שלא ניתן לראות בדרך אחרת, ולהוליד רעיונות ארגוניים וכלכליים חדשים שבכוחם להיטיב עם החברה."
פרופ' יעל שמש
מרצה בכירה, המחלקה לתנ"ך, ראש המרכז לחקר האישה ביהדות
רצה למרחקים ארוכים, טבעונית ופמיניסטית. תחומי העיסוק העיקריים שלה הם הסיפור המקראי ופרשנות אידאולוגית למקרא – במיוחד פרשנות פמיניסטית ואתיקה כלפי בעלי-חיים. יעל מעידה כי חייה הפרטיים משפיעים על נושאי חקירתה. כך למשל היותה ספורטאית חובבת, רצה למרחקים ארוכים, הביאה אותה לכתוב את מאמרה "Running in the Bible" במסגרת הספר Samuel, Kings and Chronicles (Texts and Contexts). האבל הפרטי שלה בעקבות פטירת אביה הביא לפרסום ספרה "אבלות במקרא: דרכי התמודדות עם אבדן הספרות המקראית" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, תשע"ה). האידאולוגיה הפמיניסטית שלה הביאה אותה לפרסם מאמרים רבים בתחום זה והאידאולוגיה הטבעונית שלה הולידה מאמרים העוסקים באידאולוגיה צמחונית ובחמלה כלפי בעלי חיים ביהדות בכלל או בתנ"ך בפרט. בתפקידה כראש המרכז לחקר האישה ביהדות היא שמה לה למטרה לעודד מחקר בנושא נשים ביהדות, בין השאר באמצעות הענקת מלגות לסטודנטים לתארים שני ושלישי העוסקים בתחום ותמיכה במחקרים אקדמיים בנושאים הרלוונטיים.
מנאל תותרי-ג'ובראן
מרצה בכירה, הפקולטה למשפטים
פעילה חברתית ואקדמית, זוכת מלגות ומענקי מחקר ומובילה מיזם לחוקרות צעירות. בין הפעילויות והמחקרים הבולטים שלה: בשנת 2014, קיבלה מענק מחקר ממרכז מינרבה לזכויות האדם בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב בנושא, "זכויות אדם: גישה היסטורית וביקורתית". בשנת 2019 קיבלה מענק מחקר בגובה ₪285,000 לתקופה של 3 שנים מטעם הקרן הלאומית למדעית (ISF) בנושא ״המשגת עקרונות של צדק סביבתי במערכת המשפטית והרגולטיבית בישראל: מחקר אמפירי ונורמטיבי״. בשנת 2021 קיבלה מענק מחקר מטעם מכון וולטר ליבך בגובה 25,000 ש"ח, בנושא ״מחאה, אכיפה ושיטור בערים המעורבות: המקרה של מאורעות מאי 2021״. ד"ר תותרי- ג'ובראן פעילה בתכנית לקידום וליווי הסטודנטים הערבים בפקולטה למשפטים. כמו כן, היא חברה בפורום ״חוקרות לומדות משפיעות״ של חברות סגל מכל האוניברסיטאות אשר פועלות לשינויים בנוף ההשכלה הגבוהה ולקידום הוגנות מגדרית באוניברסיטאות. מעבר לכך היא פעילה במרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי ומשתתפת במושבים ומיזמים שהמרכז מקדם בנושא קידום דו שיח והידברות בין יהודים וערבים. היא גם שותפה בוועד המנהל של הקונגרס הישראלי, מיזם לבניית הסכמות שאוניברסיטת בר אילן שותפה בו והיא חברת דירקטוריון באגודה לצדק חלוקתי.
פרופ' מיטל גל-תנעמי
יו"ר ועדת תארים מתקדמים, הפקולטה לרפואה
״הצטרפתי לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת בשנת 2011 לאחר פוסט דוקטוראט באוניברסיטת טקסס, והקמתי את המעבדה לוירולוגיה מולקולרית. במעבדה שלי אנו חוקרים וירוסים מסרטנים ואת נגיף ה-SARS-Cov-2 . המחקר מתמקד בעיקר בנגיף ההפטיטיס C, הגורם העיקרי למחלת כבד כרונית וסרטן כבד ראשוני. יותר מ-70 מיליון אנשים סובלים מהפטיטיס C כרוני ברחבי העולם. כיום אין חיסון כנגד נגיף זה, וידע רב חסר בנושא חסינות כנגדו והמנגנונים בהם הנגיף משרה סרטן כבד. המעבדה שלנו מובילה מחקר שיתרום לפיתוח מושכל של חיסון כנגד הנגיף תוך הבנת המאפיינים של תגובה חיסונית טבעית יעילה בבני אדם לאחר הדבקה בנגיף. מטרה מרכזית נוספת של המעבדה היא הבנת הפתוגנזה של הדבקה בנגיף ההפטיטיס C והשפעתו על המנגנונים המובילים להתפתחות של סרטן כבד. אנו חוקרים במעבדה גם את התגובה החיסונית ל SARS-Cov-2 ולחיסון כנגד וירוס זה. בנוסף למחקר במעבדה אני מרצה בקורסים ברפואה ותארים מתקדמים בפקולטה. לאחרונה נבחרתי כנשיאה של האגודה הישראלית למקרובולוגיה (ISM). אגודה זאת היא הגדולה ביותר מבין אגודות המחקר בישראל, ומונה כ 500-700 חוקרים״.
ד"ר ורד טוהר
ראשת המחלקה לספרות עם ישראל
ד"ר טוהר חוקרת את תולדותיו והתקבלותו של הסיפור העברי על הרצף שבין ימי הביניים המאוחרים לראשית המאה העשרים כולל ספרות הילדים העברית. ספריה המחקריים: אברהם בכבשן האש: מרד בעולם פגאני (רמת גן: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן, 2010), חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי"ד), קובץ סיפורים עברי בן תקופת הדפוס: מהדורה מוערת (תל-אביב: הסדרה ליהדות על שם הילל בן חיים, ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 2016). ספרה השלישי יראה אור בקרוב ויעסוק בסיפורים עבריים שראו אור בדפוס בין המאה השש-עשרה למאה השמונה-עשרה. כמו כן ערכה ארבעה קבצי מחקר אשר ראו אור בהוצאת מוסד ביאליק, אוניברסיטת בר אילן ו-Brill. היא מכהנת כעורכת משנה של כתב העת ביקורת ופרשנות, חברת מועצת המערכת של כתב העת הבינלאומי לחקר שירה Lyre וחברה במועצה המדעית של ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י). בנוסף, היא מפרסמת בקביעות טורים, ערכים, ביקורות ומאמרי עמדה בבמות פופולריות וכן משתתפת, יוזמת ועורכת אירועי ספרות בבאר שבע והדרום. פרסמה ספר פרוזה דו-לשוני בעברית ורומנית: שלג ודובדבנים (2018) ושני ספרי שירה: ״אובדן כושר הנדידה״ (2020) ו״החתולה של סיילם״ (2021).
ד"ר מעיין סומנייק
המחלקה לפיזיקה
"אני אסטרופיזיקאית תצפיתית, למעשה ׳התצפיתנית׳ הראשונה במחלקה לפיזיקה. התצפיתנים הם ה׳ניסיונאים׳ של האסטרופיזיקה, אלא שבמקום לאסוף נתונים במעבדות, אנו עובדים עם דאטה שנאסף על ידי טלסקופים גדולים בינלאומיים (שנמצאים למשל בצ'ילה או באריזונה) ומשימות חלל (כמו הלווין הישראלי Ultrasat שצפוי להיות משוגר ב-2024).
המחקר שלי עוסק בתופעות הנקראות ׳טרנזיינטים׳ (transients), שהן תופעות פתאומיות וחדות - כמו פיצוצים של כוכבים, הרס של כוכבים על ידי חורים שחורים או מיזוגים של עצמים מאסיביים - שמתרחשות בסקאלות זמן קצרות מאוד: שניות עד חודשים. זאת בניגוד לרוב התופעות האסטרופיזיקליות שקורות בסקאלות זמן הרבה פחות ׳אנושיות׳, של אלפי, מיליוני או מיליארדי שנים. בגלל זמן החיים הקצר של טרנזיינטים, צריך להתאמץ בשביל ׳לצוד׳ אותם ולצפות בהם ברגע הנכון ובמקום הנכון בשמים, לפני שייעלמו לנצח. מה שהופך את התחום למלהיב במיוחד. צד נוסף של המחקר שלי הוא העיסוק ב-big data. בתחום זה, התקופה הנוכחית והעשור הקרוב מלהיבים במיוחד, עם הפעלתם הצפויה של משימות וטלסקופים מהפכניים אשר מסוגלים לאסוף כמות עצומה של נתונים. לאור מהפכה זו נדרשים כלים חישוביים חדשים ויצירתיות רבה כדי לעבד את ים הנתונים שמציף אותנו ולגלות באמצעותם תופעות חדשות ומעניינות".