דפנה נונדי יזרעאלי נולדה בשטרסבורג שבצרפת, ערב מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עברה עם משפחתה לקנדה ושם למדה לתואר ראשון ושני. בשנת 1958 עלתה לישראל ולמדה תואר שני נוסף באוניברסיטה העברית, שם גם פגשה את בעלה, דב. לדפנה ודב שלושה ילדים: ליאורה, שרונה וחיים.

את לימודי הדוקטורט עשו שניהם באוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה.

עם חזרתה לארץ לצורך איסוף נתונים למחקר הדוקטורט שלה, הוזמנה דפנה לעבוד כעוזרת הוראה בחוג החדש לאנתרופולוגיה שהוקם אז באוניברסיטת תל אביב. כך החלה את הקריירה האקדמית שלה.

את מחקר הפוסט דוקטורט שלה כתבה דפנה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם גם נחשפה לראשונה לפעילות הפמיניסטית של תנועת הנשים בארצות הברית והחלה לקחת בה חלק. מאז עסקו מחקריה ופעילותה הציבורית של דפנה ז"ל בקידום שיוויון לנשים. מחקריה התמקדו במקומן של נשים בשוק התעסוקה ובצבא ובחיבור בין היות אם ואשת משפחה לבין היות אשת קריירה. פעילותה הציבורית כללה בין השאר את היותה ממייסדות שדולת הנשים בישראל, כהונתה כסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל, השתתפותה במפגשים בין נשים יהודיות ופלסטיניות לצורך קידום השלום והקמת התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן בה כהנה כחברת סגל בכיר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

דפנה נונדי יזרעאלי נפטרה בשנת 2003 ממחלת הסרטן אך ילדיה, נכדיה, עבודתה האקדמית ופעילותה הציבורית ממשיכים את דרכה.

עוד על עשייתה בין דפי אתר זה.