מחקרה של המעבדה בתחום זה מתמקד ביכולתם של אלגוריתמים לשפר את הרגולציה בכלל, ואת הרגולציה הסביבתית בפרט. חקר הרגולציה האלגוריתמית בוחן את הסיכונים הכרוכים בשימוש במערכות חישוביות – המונעות לעיתים קרובות על ידי נתונים בזמן אמת, אנליטיקה חזויה ומודלים של למידת מכונה - לצורך ניטור, הנחיה ואכיפה של יעדים רגולטוריים. בתחום הסביבתי, מערכות כאלו מאפשרות פיקוח דינמי על זיהום, שימוש במשאבים וסיכונים אקולוגיים, באמצעות שילוב נתונים מחיישנים, לוויינים וכלי דיווח דיגיטליים. למרות שהן יכולות לזהות הפרות באופן אוטומטי, לייעל סדרי עדיפויות ברישוי ובפיקוח ולתמוך בתגובות מדיניות אדפטיביות, הן גם מעוררות חששות לגבי שקיפות, אחריותיות, הטיות והשפעות חלוקתיות של קבלת החלטות מבוססת נתונים. חששות אלו מהווים את האתגר המרכזי של ערוץ מחקר זה.

קו המחקר הראשון בוחן רגולציה אלגוריתמית בתחום הסביבתי. מערכות חישוביות המונעות על ידי נתונים בזמן אמת, אנליטיקה חזויה ומודלים של למידת מכונה, מאפשרות יותר ויותר פיקוח דינמי על זיהום, שימוש במשאבים וסיכונים אקולוגיים, וזאת על ידי שילוב נתונים מחיישנים, לוויינים וכלי דיווח דיגיטליים. למרות שמערכות אלו יכולות לזהות הפרות באופן אוטומטי, לייעל סדרי עדיפויות ברישוי ובפיקוח ולתמוך בתגובות מדיניות אדפטיביות, הן גם מעוררות חששות לגבי שקיפות, אחריותיות, הטיות והשפעות חלוקתיות של קבלת החלטות מבוססת נתונים. הבנת החששות הללו והטיפול בהם מהווים את האתגר המרכזי של ערוץ מחקר זה.

קו המחקר השני חוקר את הפוטנציאל של גישות אלגוריתמיות לשפר הן תהליכי רגולציה פורמליים והן ממשל של נורמות חברתיות בלתי פורמליות. בצד הרגולטורי, העבודה בוחנת האם למידת מכונה ואנליטיקה חזויה יכולות לשפר הערכת מדיניות מראש (ex ante), וזאת באמצעות ניתוח שיטתי של תוצאות רגולטוריות היסטוריות כדי לחזות אילו עיצובים רגולטוריים הם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להשיג את יעדיהם המוצהרים. בצד של הנורמות החברתיות, המחקר בוחן כיצד שיטות חישוביות עשויות לתפוס ולמדוד טוב יותר תפיסות משותפות של נורמות רווחות בחברה נתונה, ובכך לאפשר הערכות מדויקות יותר לגבי השאלה באילו אנשים הציבור נותן אמון וכיצד ציפיות נורמטיביות משתנות בהקשרים חברתיים שונים.

קו המחקר השלישי חוקר את השימוש במודלי שפה גדולים (LLMs) להערכת האיכות של גילויי קיימות וולונטריים (ESG), המהווים את עמוד השדרה של מאמצי קיימות תאגידיים ומזינים יותר ויותר רגולציות של גילוי חובה. למרות מרכזיותם של דיווחים אלו בדיוני ESG ובעיצוב רגולטורי, חסרות לנו שיטות שיטתיות להעריך האם גילויים אלו אכן משרתים את מטרתם המידעית המיועדת. קו מחקר זה מפתח גישות חישוביות למדידת איכות הגילוי בקנה מידה רחב, תוך בחינת ממדים כגון ספציפיות, ראיות כמותיות ודברי רהב לאורך אלפי דוחות תאגידיים. על ידי מתן ביסוס אמפירי לאופן שבו גילויים וולונטריים נראים בפועל, עבודה זו שואפת לתרום לדיונים המתנהלים בנוגע לעיצובם של תקני דיווח וולונטריים ומשטרי גילוי חובה כאחד.