בינה מלאכותית מתחילה להשפיע על אופן קבלת החלטות שיפוטיות, ומעלה שאלות יסוד בנוגע לחשיבה משפטית בעידן של מודלים גדולים של שפה. תחום מחקר זה בוחן כיצד מערכות בינה מלאכותית מפרשות כללים משפטיים, שוקלות שיקולי הוגנות, מגיבות לתקדימים ומנמקות החלטות שיפוטיות במקרים הכרוכים בעמימות או טעונים הפעלת שיקול דעת. על ידי השוואת החלטות של מודלים של בינה מלאכותית לאלו של שופטים, משפטנים ואנשים מן השורה, אנו מבקשים להתחקות אחר הדינמיקה המתפתחת של שיפוט אלגוריתמי והשלכותיה על שלטון החוק.

תחום מחקר זה מתמקד בהערכת איכותן של החלטות שיפוטיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית - הערכת מידת הדיוק שלהן, העקביות של ההחלטות, רגישותן להטיות או לשינויים מינוריים בפרומפטים, וכן באיזו מידה ההנמקות שבבסיסן נתפסות כמשכנעות והוגנות. כמו כן, תחום זה בוחן השלכות מוסדיות וחברתיות, לרבות תפיסות ציבוריות לגבי לגיטימציה, התפקיד הראוי של פיקוח אנושי ומגבלות שיש להחיל בשימוש במערכות אלה בבתי המשפט ובמסגרת הליכים אחרים של יישוב סכסוכים.

באמצעות מחקרים אמפיריים וניתוח נורמטיבי, תחום מחקר זה שואף לפתח מסגרת ברורה ומבוססת ראיות לשילוב אחראי של בינה מלאכותית בתהליכים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים, תוך הבטחה שחדשנות טכנולוגית לא תבוא על חשבון ערכים של צדק, שקיפות והגינות פרוצדורלית.