מודלי שפה גדולים יכולים לכתוב חיבורים, ובאופן כללי להתנסח באופן שמאוד מזכיר שפה של בני אדם. אבל מה עומד מאחורי מפגן ההבעה המרשים הזה? באיזו מידה התשובות שלהם משקפות יכולות בלשניות הדומות לאלה של בני אדם?

אנו נעזרים בתאוריה בלשנית ובשיטות מחקר של שפה כדי לבחון את היכולות והמגבלות של בינה מלאכותית. כיצד מודלים מגיבים להבדלים דקדוקיים? האם הם מצליחים לפרש משמעות בהקשר? וכשהתשובות שלהם דומות לשיפוטים של בני אדם, האם הדמיון נשמר גם בדוגמאות ובמשימות אחרות?

השאלות האלה מחברות בין בדיקות אמפיריות לדיונים רחבים יותר על שפה, קוגניציה ומה פירוש הדבר להבין. באמצעות המחקר שלנו ושיחות בין־תחומיות באירועים כגון יום העיון שלנו בנושא בינה מלאכותית ושפה, אנו בוחנים מה הבלשנות יכולה לגלות על בינה מלאכותית ומה הבינה המלאכותית עשויה לגרום לנו לחשוב מחדש על השפה האנושית.