ד״ר בי בהריר היא גיאוכימאית פלנטרית ואסטרוביולוגית, שעבודתה מגשרת בין מדעים פלנטריים, קיימות, משפט סביבתי ואתיקה. עבודתה המדעית עוסקת בחיים בסביבות קיצוניות, ובשאלות של יכולת קיום חיים בתנאי קיצון בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים. היא בעלת תואר MSc בגיאוכימיה מאוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד ותואר PhD במדעים פלנטריים ואסטרוביולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. כיום היא עמיתת מחקר פוסט־דוקטורט במרכז משפט, סביבה ואקלים באוניברסיטת בר־אילן.

ד״ר בהריר מחברת בין מדעי הטבע לשאלות של משפט סביבתי ורגולציה. מחקרה הנוכחי בוחן חומרים רעילים ומתמידים ואת תפקידם בקידום טכנולוגיות, כגון מערכות אנרגיה נקייה וטכנולוגיות לחקר החלל. המחקר בוחן כיצד המשפט והרגולציה מתמודדים עם מצב שבו חומר מסוים נתפס גם כבעייתי מבחינה סביבתית וגם כחשוב לקידום יעדי מעבר אנרגטי ופיתוח טכנולוגי. הפרויקט מתייחס גם לאופן שבו גישות רגולטוריות שונות במדינות שונות מעצבות חדשנות טכנולוגית.

המחקר: PFAS במגזר אנרגיית המימן: ניתוח רגולטורי וכמותי של השפעות ההגבלות ומסלולי תחלופה טכנולוגית, בוחן את המסגרת הרגולטורית החלה על חומרי PFAS במגזר אנרגיית המימן, תוך התמקדות בהשלכות ההגבלות המתהוות על טכנולוגיות אלקטרולייזר ועל פריסת המימן בקנה מידה תעשייתי. באמצעות ניתוח כמותי, המחקר מעריך את עלויות הציות, היתכנות תחליפים טכנולוגיים ולוחות הזמנים הנדרשים למעבר. הממצאים נועדים לתמוך בגיבוש מדיניות רגולטורית מבוססת ראיות בצומת שבין רגולציית כימיקלים ומעבר לאנרגיה נקייה. המחקר, בהנחייתו של פרופ' אורן פרז, מבוצע ע"י ד"ר בי בהריר ועו"ד נמרוד גבע, ובשיתוף פרופ' ליאור אלבז  מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר- אילן.