אני חוקרת תופעות חברתיות דרך פרקטיקות אמנותיות המבוססות על הגוף, תוך בחינת דרכי השימוש בגוף ככלי לביטוי אישי, מחאה, ריפוי ובניית זהות. המחקר מתמקד ביצירות ביו-ארט, מיצבים ופעולות אמנותיות שבהן הגוף מהווה לא רק נושא אלא גם חומר פעיל בתהליך האמנותי, במיוחד בהקשרים של טראומה, שינוי וחיפוש אחר משמעות.
חלק מרכזי מהעיסוק שלי כולל בחינה של הקשר בין גוף לטכנולוגיה, והאופן שבו טכנולוגיות רפואיות, דיגיטליות וביולוגיות משפיעות על ייצוג הגוף, על החוויה הגופנית ועל גבולות האמנות. אני מתעניינת באופנים שבהם השילוב בין טכנולוגיה לגוף פותח מרחבים חדשים לחשיבה על זהות, יחסים חברתיים ופרשנות תרבותית.
במסגרת זו, אני גם חוקרת את השימוש בחלב אם כחומר אמנותי — מעבר מהקשר ההזנה והאמהות אל שדות של יצירה וביטוי אישי. בעבודות ביו-ארט ופרפורמנס, חלב אם משמש לעיתים ככלי לבחינת נושאים של גוף, שייכות, אינטימיות ואתיקה, ומאפשר התבוננות מחודשת על גבולות בין ביולוגיה, אמנות וחברה.