מחקריי בתחום תרומות חלב אם עוסקים בהבטים החברתיים, הסמליים והרגשיים של הנקה ושיתוף חלב כאקטים של קשר, משמעות וסולידריות בין נשים. באמצעות ראיונות עומק עם תורמות, מקבלות וגורמים רפואיים, אני בוחנת כיצד חלב אם הופך ממזון לגורם מארגן של זהות אימהית, ושייכות קהילתית. אחד ממוקדי המחקר עוסק בנשים שתרמו חלב לאחר מות תינוקן — עבורן, התרומה אינה רק אקט של נתינה, אלא פעולה טקסית המאפשרת המשכיות אימהית והענקת משמעות לאובדן. דרך הגוף, נשים אלו מנסחות מחדש את מקומן בעולם האימהות, גם בהיעדרו הפיזי של הילד.

במחקרים שלי אני בוחנת מבנים משפחתיים שונים (למשל תרומות חלב אם לאבות גאים שהביאו לעולם ילדים בפונדקאות, תרומות חלב אם למשפחות שאמצו תינוקות ועוד), ומראה כיצד שיתוף חלב חוצה גבולות ביולוגיים ותרבותיים, ומציע מודלים אלטרנטיביים להורות הזנה ולטיפול בתינוקות. בנוסף, אני בוחנת את תפקידה של מערכת הבריאות – כולל בנקי חלב, רגולציה ואתיקה מקצועית – ואת האופן שבו מדיניות ממסדית משפיעה על נגישות, שוויון וסוכנות אישית. המפגש בין חוויות אינטימיות לבין מערכות מוסדיות מציב את חלב האם כצומת ייחודית בין גוף, קהילה וטיפול, ומציע קריאה חדשה באקטים של הזנה ואימהוּת בעולם העכשווי.