אני חוקרת פרקטיקות של הנצחה וטקס כחלק מתהליכי עיבוד אובדן, ריפוי ובניית משמעות — הן במישור האישי והן בקולקטיבי. עבודתי מתמקדת בביטויי זיכרון המתהווים במפגש שבין הגוף, החומר והתרבות: מצבות, קעקועים, גרפיטי, מדיה חברתית, סטיקרים, מיצגים וטקסים בלתי פורמליים. פרקטיקות אלו משמשות עבור יחידים וקהילות כאמצעים להתמודדות עם שבר, לביטוי של כאב והתנגדות, ולעיצוב מחודש של זהות, שייכות ותקווה.
המחקר מתרחש בהקשרים טיפוליים, תרבותיים וקהילתיים, ובוחן כיצד טקסים – לרבות טקסי שכול, תרומות גוף לאחר מוות, והנצחה אימהית – פועלים בו-זמנית כמרחבים חווייתיים וכאירועים חברתיים טעונים במשמעות. אני מתעניינת בדרכים שבהן הזיכרון מתווך ומובנה באמצעות אובייקטים, סביבות פיזיות ופעולה גופנית, ובפוטנציאל של פרקטיקות אלו לעורר רגש, לעגן תחושת שייכות, ולאפשר תנועה בין טראומה לתיקון.